נעים, מזל
מזל, בת טינה וראובן, נולדה ביום ט' באב תשי"ד (8.8.1954) בנתניה. היא סיימה את לימודיה היסודיים בבית-הספר "יבנה" בנתניה, ואחרי-כן החליטה ללמוד מקצוע ובחרה בעבודת הספרות. היא עברה קורס לספרות ובסיומו החלה לעבוד ולהשתכר למחייתה. מזל גויסה לצה"ל בתחילת אוקטובר 1972 והוצבה לחיל הקשר. לאחר שסיימה את הטירונות נשלחה לקורס ובסיומו הוסמכה כפקידת-קשר. לאחר הקורס הוצבה ביחידת קשר בסיני ומילאה שם את תפקידיה בנאמנות במסגרת מקצועה. כל תקופת שירותה עברה עליה בסיני. היא הייתה חיילת טובה, חרוצה ומסורה לתפקידה. אחריותה ויושרה היו לשם דבר ביחידה ומפקדיה בטחו בה, ביודעם שכל תפקיד שיטילו עליה, תמלא בצורה מושלמת. היא הייתה אהובה על כל חבריה וחברותיה ליחידה ומקובלת על מפקדיה בזכות יחסה החברותי לכל אדם, עליזותה ושמחת החיים שלה. ביום י"ז בשבט תשל"ד (6.2.1974) נפלה מזל בעת מילוי תפקידה. היא הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאירה אחריה הורים, שני אחים וחמש אחיות. לאחר מותה הוענקה לה דרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדה: "מפקדי היחידה, חייליה וחיילותיה נושאים בדומייה ובחרדת קודש את זכר יקירתכם. שנה תמימה שירתה אתנו מזל. בתקופת רגיעה ובמלחמה עצמה אהבנו אותה. היא הייתה חיילת למופת. חבריה וחברותיה אהבו להיות במחיצתה. צנועה בהליכותיה וחרוצה במעשיה. מזל הייתה יעילה וממושמעת בעבודתה, מסודרת ונקיה בכל הליכותיה ותמיד ביצעה את המוטל עליה בנאמנות וביסודיות, בצורה הטובה ביותר. אתכם אנו באבלכם, נושאים בגאווה את זכר בתכם יקירתכם".
