נסירי, שלום (אלברט)
בן שפרה ודוד. נולד ביום י"ד באייר תשכ"ז (24.5.1967) בפתח תקווה וגדל בכפר סבא. שנות לימודיו הראשונות היו בבית-הספר היסודי ע"ש זלמן ארן. היה תלמיד טוב, ממושמע ושקט מאוד. מעולם לא הציע את עצמו, אבל חבריו המליצו עליו תמיד לכל דבר, והוא ביצע הכול בשלמות. במסיבות בית-הספר היה עסוק מאוד, הטילו עליו את הכנת כל התפאורות והקישוטים. ידיו הטובות והחוש האסתטי שניחן בו חברו יחדיו והוא הפך ל'צייר הכיתה'. יכולתו בתחום האמנות עשתה אותו ל'מפורסם' בנושא, ולא פעם באו מורות מכיתות אחרות 'לשאול' את שלום להכנת שלטים וכרזות. שלום המשיך את לימודיו ב'חטיבת שרת' במשך כשלוש שנים ולאחר-מכן למד בבית-הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה והוכשר בו כטכנאי אלקטרוניקה. כבר בנעוריו נתגלה כאדם רגיש, המוכן לעזור בכל עת לזולת, אחראי, ואהוב על כל הסובבים אותו, חרוץ ומסור. הוא אהב יופי ואסתטיקה, מיצה כל זמן פנוי ואהב מאוד את החיים. באמצע מרס 1986 גויס לצה"ל ושובץ לחיל האוויר. לאחר השתלמות במקצועו, עבר לשרת בבסיס חיל האוויר כטכנאי מכשור בקרה, ואלקטרו-אופטיקה. הוא שירת בצוות קטן, אשר עסק בפעילות מבצעית יום-יומית. עשה ביחידה זו את כל תקופת שירותו הצבאי ואף הספיק לשרת שלושה חודשים בקבע. ביום י"ח בתמוז תשמ"ט (21.7.1989) נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בכפר סבא. השאיר אחריו הורים, אח ואחות – אמנון ואניטה. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "… שלום היה אחד החיילים הטובים ביותר של הגף, ומילא חלק חשוב ביותר במערכת, כטכנאי אלקטרו-אופטיקה. היה מעמודי התווך במחלקתו, וכושרו המקצועי בלט במיוחד. הוא זכה להערכה רבה, ממפקדים וחיילים כאחד, ומונה לתפקיד ראש צוות בתחומו". שבועיים לפני מותו הוענקה לו דרגת סמ"ר. זכרו הונצח בסדנא לפיסול בכפר סבא, במתן מילגות על שמו לתלמידים מצטיינים.
