נסים, אברהם

אברהם, בן בתיה ויעקב, נולד ביום ז' באלול תשי"ד (4.9.1954) בחדרה למשפחה שומרת מצוות. את לימודיו היסודיים עשה בבית-ספר בחדרה, ובבית ניתן לו חינוך מסורתי. כך ספג את ערכי היהדות ושמר עליהם גם בבגרותו. אבי היה מסור מאוד להוריו הנכים, וכדי להקל עליהם עזר תמיד בכלכלת הבית ובסידורו. הוא היה נער שקט וממושמע, אשר לא ידע שנאה ונקמה מה הן. היו לו ידידים רבים, ובשעות הפנאי מהעבודה, מהעזרה בבית ומהלימודים, נהג לשחק בכדורגל. סיפרה עליו אמו: "אבי היה מסור עד אין גבול לאביו ולי. פשוט לא רצה לעזוב אותנו אף לרגע. קשור היה מאוד גם לרחמים אחיו; ממש זוג יונים". אברהם גויס לצה"ל בראשית מאי 1972, הוצב לחיל הרגלים והתנדב לחטיבת "גולני". במסגרת שירותו עבר קורס חבלנים. כדרכו תמיד גם בצבא היה ממושמע, ציית לכל פקודה, השתתף בפעילות תרבותית והקפיד לשמור סוד. סיפר עליו אחיו, רחמים, שהיה ותיק ממנו בחטיבה: "הייתי גאה באבי. הוא נהג כגבר בכל עניין. כשהתגייס קיבלתי ממנו מכתב, בו ביקש לשרת קרוב אלי. קשה לו להיפרד. לחופשות חיכה בסבלנות, לא לחץ ולא דרש, חרף הגעגועים העזים הביתה. אבי היה קשור מאוד לבית. את כל שעות חופשותיו הקדיש לבית, לעזרה לאמא, לדאגה למשפחה כולה. במלחמה, בעת הקרבות, התנהג כגיבור". במלחמת יום-הכיפורים לחם אבי בחזית רמת הגולן. לפני לכתו, מספרת אמו, נתן לאחיו הצעיר את הטבעת שהייתה שמורה עמו כקמע. הוא אמר: "קח את הטבעת הזאת כמזכרת. אם אפול, מוטב שתהיה בידך ולא בידי הסורים". ביום ל' בניסן תשל"ד (22.4.1974) נפגע אבי ונפל בקרב באזור תל-מסחרה, שברמת-הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחדרה. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "אברהם היה חייל מסור וחבר מצוין. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו". משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה, לבית-הכנסת בחדרה; כמו כן נכתבה רשימה לזכרו בספר "בכל מאודם", שהוציאה עיריית חדרה לאור, לזכר נופליה.