ניר (לנדסמן), עודד

בן אסף וגילה. נולד ביום י"ז בניסן תש"ד (10.4.1944) בקיבוץ איילת-השחר והיה אז נין ונכד ראשון בקיבוץ. הוא גדל והתחנך בקיבוץ. למד בבית-הספר היסודי במקום והיה חבר בתנועת "הנוער העובד" ובחטיבה של איחוד הקבוצות והקיבוצים. כספורטאי היה חבר ב"הפועל" איילת-השחר ואהב לשחק בכדורגל ולשחות. כן היטיב לחלל בחליל ולנגן במפוחית-פה. הוא אהב את שדות איילת-השחר וספג אל קרבו את רוח-האדמה. אחרי שמונה שנות לימוד יסודיים עבר לבית-הספר המקצועי באפיקים ולמד שם את מקצוע המסגרות. עודד גויס לצה"ל בנובמבר 1962 והתנדב לשרת בחיל-הים, בקומנדו הימי. כאשר סיים את שירותו הסדיר הצטרף לצבא-הקבע. הוא ביצע פעולות נועזות ובמלחמת ששת-הימים חדר לנמל אויב. אחרי כן השתתף בכל הפעולות שיחידתו ביצעה. עודד היה בין מצמידי המוקשים למטרות ואת משימתו היה ממלא באופן מושלם. ניתנה לו שנת חופשה ללימודים והוא התכונן לצאת לקורס-חובלים. ביום כ"ה באלול תשכ"ט (8.9.1969) נפל בעת מילוי תפקידו באזור מפרץ סואץ והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באיילת-השחר. הניח אחריו ילד. לאחר שעודד הטביע שתי טרפדות-אויב במעגן ראס-סאדאת, בצפון מפרץ סואץ – כתב מפקד היחידה להוריו במכתב תנחומים: "עודד היה בין לוחמינו המנוסים והמובחרים. לא היה תחום מקצועי אחד במסגרת-היחידה אשר בו לא התמחה – – – לא הייתה משימה אשר קשתה עליו ואשר נרתע מלבצעה יפה – – אך משימה אחרונה זו, בה נפל – לא לפני השלימו אותה בדביקות ובדייקנות – הייתה מן הקשות והמזהירות אשר ידענו. אהבת-חיים, עדינות-נפש, טוב-לב ללא שיעור, חוסן גופני, יפי-תואר ומסירות-נפש לזולתו ולקרוביו – הם שאפיינוהו ועשוהו אהוב ונערץ על חבריו, פקודיו ומפקדיו. יודע אני כי עודד התייחס על גזע מיוחד ונכבד בתולדות הישוב העברי בארץ. לא במקרה אפוא מצאנוהו בשורות לוחמינו, לא באקראי נבחר לצאת ולמלא משימות מסוג זו שבסיומה נפל". לאחר נפלו הוקדש לזכרו באיילת-השחר עלון הנושא את שמו; ביום השנה הראשון לנפלו יצאה לאור חוברת לזכרו, הנושאת את שמו.