נירי (ויזן) פנחס
בן שולמית ואריה, נולד ביום ח' בחשוון תר"ץ (21.11.1929) בעיר פרנקפורט, גרמניה וחונך ברוח לאומית-מסורתית רווית חלוציות ושאיפה לארץ. בחודש אדר תרצ"ב (מרס 1932) עלה ארצה עם הוריו אשר התיישבו ברמתיים והקימו להם משק חקלאי. פינחס למד בבית-הספר היסודי המקומי ושנה אחת בגימנסיה בכפר סבא. מילדותו היה קשור לעבודת המשק, התמחה בכל ענפיו ועבד בעבודות האחראיות בפרדס כפועל מבוגר ומומחה, בהשקיה, בגיזום, בזיבול, בקטיף, באריזה ובעבודות אחרות. היה דייקן ואחראי. כיוון שדאג להוריו העובדים קשה, השתדל להקל מעליהם עול העבודה ובשבתות היה נוטל על עצמו את כל עבודות המשק כדי לשחררם ליום זה. בהיותו בן 14 הצטרף ל"הגנה" והיה פעיל בה. הוא עבר קורסים ואימונים והשתתף בהתלהבות ובמסירות רבה בפעולות המחתרת של הפלמ"ח בתקופת המאבק בבריטים, לרבות העלייה לביריה וההגנה עליה, בהעלאת מעפילים וכו'. בשל מצבם הדחוק של ההורים הפסיק את לימודיו בגימנסיה ולמד את מלאכת ליטוש היהלומים וכעבור זמן קצר ראה שכר בעבודתו זו והיה מכניס בחשאי את משכורתו לארנקה של אמו. המשיך את לימודיו בכוחות עצמו והיה ידוע בסביבה ובתנועתו "מכבי" כאדם יודע ספר. הוא הירבה לקרוא בספרות חדשה וקלאסית, ובייחוד התעמק בתולדות הספרות, דברי ימי ישראל ומדעי היהדות. אהב מאוד את התנ"ך ובשנות חייו האחרונות היה מרצה על פרקים ונושאים שונים מתוכו בכל יום ששי במועדון תנועתו. פינחס היה אדם עדין נפש, אהב את הוריו ודאג להם ככל יכולתו ודאגתו זו התבטאה גם במכתביו האחרונים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתגייסים ועוד בדצמבר 1947 הלך עם אנשי הפלמ"ח לנען. משם השתתף בליווי השיירות וגם בשיירה הראשונה הגדולה שהבקיעה לה דרך ירושלימה. בכל מסירותו המלחמתית לא הסיח דעתו ודאגתו מבית הוריו והיה מופיע פתאום בעונת הקטיף לימים מספר לאחר שקיבל חופשה מיוחדת לשם כך. פינחס השתתף בקרבות כפר שועפט ושייח'-ג'ראח שנכבש והוצא שוב כעבור יומים מידי לוחמינו על-ידי התערבות מזוינת וזדונית של הבריטים. כן השתתף בכיבוש קטמון, ובקרב בשער הגיא ולאחר שהחובש הפלוגתי נפצע נבחר הוא לשמש חובש, התמחה בכך ואף נפל בתפקיד זה בקרב בעת מבצע "מכבי" בדרך מירושלים לתל-אביב, ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים