ניראל, גיל

בן מרדכי ומלכה. נולד ביום ב' באלול תשי"ז (29.8.1957) בתל-אביב. גיל היה נצר למשפחות חולמים ולוחמים. סבו מצד אביו, ראובן מירושניצ'נקו, היה גר-צדק ממשפחת 'סבוטניקים' (שומרי שבת), שעלו ארצה בשלהי המאה הקודמת. ר' אהרן קלר, אחד מאבות משפחת אמו, נמנה עם מייסדי המושבה הגלילית ראש-פינה וסבו מצד אמו, שמעון בריסקר, היה ממייסדי רמת-גן ומראשוני התעשיינים בארץ. אביו היה מלוחמי הבריגדה וחבר במחתרת לח"י שלחמה בבריטים. מילדות שתה גיל בצמא את סיפורי הגבורה וההקרבה של ימי טרם-המדינה, ואין ספק שסיפורים אלה הטביעו בו את חותמם והתוו לו את הדרך שהלך בה. גיל למד בבית-הספר היסודי 'יהלום', המשיך בבית-הספר התיכון מקצועי 'אורט בנים' רמת-גן וסיים את לימודיו בו. אחד ממוריו. מר דותן, בסכמו את תקופת-לימודיו של גיל מציין: "הוא התחיל את לימודיו בבית-הספר כנער וסיים כבחור בעל דעות, אידיאלים ומחשבה בריאה. "מורתו לאנגלית, גב' נילי לאופרט, אמרה עליו: "גיל לא הסתפק בקל, בקרוב ובמוכן, הוא שאף וחתר לרציני, לאמיתי, גם אם התבקש להשקיע רבות כדי להשיג זאת". פרק-זמן מסוים למד נגינה בפסנתר, אך את עיקר מעייניו השקיע בספורט, בעיקר במשחק הכדוריד. הוא היה חבר בנבחרת בית-הספר בענף זה וכחבר בנבחרת 'מכבי' פתח-תקוה יצג את מדינת-ישראל בטורניר בינלאומי. שהתקיים בשנת 1974 בגרמניה ובלוכסמבורג. מספר עליו מאמנו באותה עת, יעקב הרלינג: "מההתחלה התבלט גילי כשחקן לוחם ללא פשרות, בעל רצון כביר והתנהגות למופת…" לשיא הגיע גילי במסע הקבוצה לגרמניה. ביולי 1974, כאשר הקבוצה זכתה בטורניר בינלאומי שנערך בעיר אברהרן. במשחקים שנערכו בגשם שוטף הפגין גילי יכולת משובחת, שהביאה לו מחמאות מהמארחים הגרמנים. גילי, בצניעות האופיינית לו סירב לקבל את המחמאות והשיב כי התהילה שייכת לכל הקבוצה ולא לשחקן אחד בלבד. משפט זה אופייני לגילי השחקן השקט הצנוע. האחראי וברוך-הכשרונות שהמות קטלו באבו. גיל היה עלם יפה-תואר בעל עיניים כחולות וחיוך נעים נסוך על פניו, עם-זאת, היה ביישן ומכונס לעתים בתוך עצמו, דבר שהוסיף לו לוית-חן. גיל גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1975 והוצב לחיל-האויר. נשלח לבית-הספר הטכני ושם עבר טירונות ראשונה. גיל לא השתכנע בחשיבות תפקידו זה לצה"ל, ובהזדמנות הראשונה התנדב לסיירת-צנחנים. בסיירת עבר טירונות שנייה וקורס-צניחה, קורס-מ"כים, קורס מפעילי-תול"ר וקורס מש"קי-תול"ר עבר בגדודי הצנחנים. מפקדיו, שעמדו על הפוטנציאל הטמון בו, ניסו לשולחו לקורס-קצינים, אך גיל 'הפך שמים וארץ' עד שהסכימו להשאירו בפלוגה המסייעת החטיבתית. מספר חברו אריק, שאמור היה לצאת עם גיל לקורס הקצינים: "את השמחה שאחזה בנו ובמיוחד בגילי לא קשה לתאר. גילי הנחית לי מתוך שמחה מכה אדירה שהשאירה בי את רישומה זמן רב. "גיל נמנה עם טובי החיילים, וחבריו ביקשו את קרבתו. אחת האהבות הגדולות של גיל היתה על שפת-הים בעת חופשה. הוא נהנה לשחק ב'מטקות', לחתור ב'חסקה' ולהשתזף בשמש. ביום ז' בחשון תשל"ח (18.10.1977) נפל גיל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. מפקדו הספידו לאחר מותו: "כביטוי מובהק לדרך חייו הצעירים התנדב גיל אל המעולה שביחידות, לקשה שבהן, אל הצנחנים… במסגרת היחידה מילא גיל תפקידים רבים וחשובים. הוא היה אחד מעמודי-התוך של מחלקתו ובפלוגה המסייעת ששירת בה. נכונותו לעזור לזולת היתה ידועה לכול, ולא-אחת זכו חבריו לקבל ממנו את מלוא הסיוע והעזרה שנזקקו לה".