ניקולאיצ’וק, פליקס

בן לובוב וסרגיי. נולד ביום כ"ח בתשרי תשמ"ד (2.10.1983) בעיר דניפרופטרובסק שבאוקראינה, אח צעיר לאלכסנדר. בשנת 1996, לאחר שסיים את לימודי בית-הספר היסודי באוקראינה, עלה פליקס לארץ יחד עם אביו, סבתו ואחיו. המשפחה התגוררה בבת-ים ופליקס השתלב במהרה במגמת האלקטרוניקה בבית-הספר התיכון המקיף "אורט על שם המילטון" שבעיר. פליקס התחבר בקלות רבה עם חברי כתתו והתחבב על מוריו. מנהל בית-הספר מספר: "קסם של בחור, פליקס היה ילד מאוד חיובי ונעים הליכות, הוא התקבל אל בית ספרנו בכיתה ט' כעולה חדש והתאקלם בצורה יפה מאוד. נער למופת, חרוץ ומיוחד. אף אחד בבית-הספר לא ישכח את הפנים היפות שלו ואת הצניעות שהיתה בו". פליקס היה נער חברותי, מוקף תמיד בחברים רבים, שאהב לתרום ולתת מעצמו. הוא היה נכד, בן ואח טוב ואוהב. קשור מאוד לאביו ולסבתו שגידלו אותו. פליקס היה נער נבון ומוכשר, שרכש מאביו, אותו אהב והעריך מאוד, מיומנויות גבוהות בהפעלת מחשבים, בבניית אתרי אינטרנט ובחומרה. כך עזר להכין מצגות במחשב להמצאותיו של אביו, ועזר לחבריו ללימודים בלימודי המחשב. מלבד המחשב, שהיה אהבתו המרכזית, עסק פליקס בספורט ובעיקר באומנות לחימה סינית. חבריו ללימודים מספרים שהיה נער יפה תואר, שובה לב, בעל גובה ונוכחות שלא ניתן לפספס. 'ליאונרדו דה- קפריו', כינו אותו בבית-הספר. לקראת סיום כתה י"ב ניגש פליקס למנהל בית-הספר וביקש ממנו לעבוד במהלך הקיץ בצביעת בית-הספר, כדי להקל על הנטל הכלכלי של אביו ואחיו. וכך כל הקיץ עסק בצביעת כתלי בית-הספר. את כיתה י"ב סיים במחזור השלושים של בית-הספר, במגמת אלקטרוניקה, שם הפגין כישרון רב בתחום. בספר המחזור נכתב על פליקס: "במחשב הוא תמיד, כותב תוכנות ובונה אתרים, בעתיד יהיה איש מחשבים, אז מה לומר? הוא בחור מדהים!". מגיל צעיר חלם פליקס על מדים וצבא, ובאפריל 2003 הגשים את חלומו והתגייס לצה"ל, ליחידת התקשוב. חודש לפני שמלאו לו עשרים, ביום י"ב באלול תשס"ג (9.9.2003), בעת שעשה את דרכו לביתו, נפל פליקס בפיגוע חבלני בטרמפיאדה בצריפין. הותיר אחריו הורים, אח וסבתא. יחד עמו נפלו שבעה חיילים וחיילות נוספים שהמתינו בטרמפיאדה לאוטובוס בדרכם הביתה. פליקס נטמן בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט.