ניסנצוויג, שחר

בן מזל ומשה. נולד בערב ראש השנה, כ"ז באלול תש"ל (28.9.1970) בחולון, בן בכור למשפחה בת שלושה ילדים. בגיל שנתיים עקר שחר עם משפחתו לעכו, שם עברו עליו כל חייו. שחר למד בבית-הספר היסודי "בן צבי" ובמגמת האלקטרוניקה בבית- הספר "אורט דרסקי", היה תלמיד מצטיין באלקטרוניקה ובמחשבים. כבר בילדותו התגלה כבעל כשרון ואהבה גדולה למוסיקה, ובעיקר למוסיקה קלסית. בכיתה ב' החל לנגן בפסנתר, ולימים התמחה בנגינה בבסון, והיה נגן בתזמורת הנוער העירונית. שחר סיים את לימודיו בהצלחה רבה והתגייס לצה"ל באוקטובר 1988. לאחר התלבטות בין תזמורת צה"ל לבין התחום הטכני, בחר בשני, אך בשעות הפנאי תמיד שב אל המוסיקה. שחר ניגן בתזמורת הטכניון בניצוחה של פרופ' דליה אטלס וכן בתזמורת הקיבוצים. את רוב תקופת שירותו עשה כמדריך אלקטרוניקה ומחשבים בבית-הספר הטכני של חיל האוויר. לאחר סיום השירות הסדיר חתם על שירות קבע, אותו אמור היה לסיים בסוף שנת 1995. הן מפקדיו והן חבריו ליחידה מספרים שהיה בחור מבריק מבחינה אינטלקטואלית, רגיש ומופנם. כמדריך וכמפקד, בלט משכמו ומעלה. היה יסודי ומסור, בעל חוש ביקורת מפותח, והצטיין בכל משימה שהוטלה עליו. במקביל לשירות הצבאי, למד שחר ראיית חשבון באוניברסיטת חיפה, והיה סטודנט מצטיין. בהמשך, החל ללמוד חלקית ייעוץ והשקעות במכללה למינהל. את ידיעותיו וכשרונותיו הרבים בתחום העסקים והבורסה, שמח תמיד לחלוק עם כל מי שנזקק לעצה טובה בנושא. "מלה שלו היתה שווה זהב", מספרים חבריו. שחר נפל בעת שירותו, ביום י"ז בסיוון תשנ"ד (27.5.1994). הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה. בן עשרים וארבע היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, אח – אמיר ואחות – אודיה. לאחר מותו, כתבה עליו חברתו גלית: "… לא מפליא שיותר מכל אהבת דינוזאורים. היה בגודלם משהו שתאם את גישתך לחיים. היתה בהם עוצמה שקסמה לך. היית דינוזאור בתבונתך ובשכלך החריף, ענק ממדים בעל מראה מעודן ומיושב…" במכתב ניחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "שחר היה עמוד התווך של היחידה בביטחון שהקרין לחבריו ולפקודיו. בעל רמה אישית ויכולת גבוהה, שההצטיינות והמקצוענות אפיינו את תפקודו כמדריך לאורך כל הדרך".