ניסנוב, יחזקאל

בן שושנה ושמעון. נולד בשנת תרמ"ו (1886) בעיר טמיר-חאן-שורה שבקווקז, למשפחת "יהודים הרריים". הוא גדל בבית דל ומילדותו נאלץ לצאת לעבודה פיסית. האווירה שבה התחנך היתה אווירת יושר ופשטות בקרב עדה גאה, שכל גבריה נשאו נשק והחופש והכבוד היו יקרים להם מן החיים עצמם. בגיל שלוש-עשרה יצא לבאקו ללמוד תפירה אצל חייט יהודי, ובהשפעת חבריו הפועלים הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקראטית הרוסית ומאוחר יותר, משעמד על כך שאין עתיד ליהודים בגולה, עבר לאגודת "פועלי ציון" והתקרב למתרחש בארץ ישראל. בשנת 1906 עלה לארץ אחרי מסע-תלאות של שנה שלמה. הוא הגיע לחיפה ומשם צעד ברגל לזכרון יעקב. כמי שהחשיב במיוחד את השמירה העברית היה בין ראשוני המייסדים של ארגון "השומר". לאחר שנשא אשה עבר לגליל ושם עסק בשמירה וגם ברכישת קרקעות. כשנקנתה אדמת פולה (מרחביה) נשלח לשם לסייע בעבודה ובשמירה. בכ"ה בשבט תרע"א (23.2.1911) יצאו יחזקאל וצבי בקר ממרחביה בעגלה ליבנאל לחלק נשק במושבות הגליל. בדרך בין מרחביה לבית גן נרצח יחזקאל בקרב-אקדחים עם כנופיה ערבית שהתקיפה אותם ממארב. הוא הובא לקבורה ביבנאל ומשם הועברו עצמותיו לבית הקברות של חללי "השומר" בכפר גלעדי. בדברים לזכרו נאמר בין השאר: "שתקן מטבעו היה, ממעט בדיבורים ומצניע לכת. בשמירה העברית ראה חזות הכל ובפשטותו וצניעותו השיג את אשר אחרים לא השיגו בחריפות מוח ובוויכוחי סרק. הנשק וזקיפות הקומה היו בשבילו, בן קווקז, דברים מובנים מאליהם. כמה כוחות נפש שכנו באדם זה, כמה עדינות ושקט. כה חביב היה על כולנו". שמו הונצח בספרים "יזכור – מצבת זכרון לחללי הפועלים העבריים בא"י", זכרונות א"י, "ספר השומר", "חמישים שנות התיישבות בגליל התחתון" ו"חולמים ולוחמים".