ניסימוב, יאיר

בן הלל ותמר, נולד ביום כ"ו בכסלו תרצ"ד (15.12.1933) בראשון-לציון – בן לדור שלישי בארץ. למד בבית-הספר 'חביב' שבראשון-לציון. היה חבר בקן 'הנוער העובד והלומד' וכן שירת בגדנ"ע. לפני שהתגייס לצה"ל, עבד בחקלאות על טרקטור ועל 'קומביין'. כך התחילה דרכו של נהג מקצועי, והוא עתיד לעשות בה שימוש גם בשירותו בצבא, וגם בחייו האזרחיים. בכך הלך בעקבות אביו, שהיה נהג באגודת הכורמים 'היקב'. יאיר התנדב לנח"ל והקדים את מועד-גיוסו לשירות הסדיר. שירת ביחידות שונות, עבר קורסים, כגון: קורס פקידי-רכב וקורס מ"כים , ועלה לדרגת רב"ט. את מירב התועלת הפיק הצבא משליטתו האיתנה של יאיר בהגה. לאחר השירות הסדיר נקרא יאיר לפרקי-זמן ארוכים לשירות-מילואים פעיל. עבר קורסים נוספים ועלה לדרגת סמל. נטל חלק במלחמת 'קדש' ובמלחמת ששת-הימים. תפקידו האחרון בצבא היה סמל-קשר ביחידת מאגר האוטובוסים. משהשתחרר מן השירות הסדיר, התחיל יאיר לעבוד כנהג-מונית שכיר. הוא נשא לאישה את אנג'לה, ונולדו לו תחילה שני בנים תאומים ולאחר מכן בת ובן. כדי לחזק את הבית שהקים קנה מכונית ועבד שעת-עבודה רבות ומיגעות. כעבור שנתיים מכר את המכונית, הצטרף כחבר לקואופרטיב 'אגד' והעתיק את מגורי המשפחה ללוד. ב'אגד' נודע כאחד הנהגים האדיבים ומסבירי-הפנים ביותר. נסע בקו קבוע. והנוסעים למדו להכירו וכיבדוהו על היחס הידידותי שגילה כלפי כל נוסע. כן עסק גם בהסעת תיירים בסיורים מאורגנים. ביום ד' בטבת תשל"ז (24.12.1976) נפל יאיר, בעת שירותו והוא בן 43. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבראשון-לציון. מפקדו האחרון של יאיר כתב למשפחה השכולה: "במותו הפתאומי והמזעזע של אבי-משפחתכם, סמל יאיר ניסימוב ז"ל, אבד ליחידתנו ולצה"ל אחד החיילים הטובים והמסורים. הוא מילא כל תפקיד נדרש ברצון ובהתלהבות. יאיר מעולם לא סירב למלא תפקיד שהיה דרוש, התנדב מרצונו לעזור לכל אחד והיה ידוע בקרב חבריו כמי שאפשר לפנות אליו לעזרה בכל שטח שהוא". אשתו של יאיר הנציחה את זכרו בבית-כנסת בלוד.