נימוירט, יוסף

בן פנחס. נולד בשנת תרס"ב (1902) בגרמניה. בשנת 1923 הצטרף לתנועת "החלוץ" ועבד בקיבוצי הכשרה שונים ובעיקר במרכז ההכשרה החקלאית של החלוץ בסביבת האמלן. טיפל אף בהצטרפות חברים להכשרה. בשנת 1925 עלה לארץ-ישראל ועבד בעין-חרוד ובפלוגות טבעון וחיפה וארבע שנים עשה בקיבוץ יגור. שם עבד בהנהלת המשק ובחצרנות ורוב זמנו הקדיש לרפת. הוא התבלט בחריצותו ובמסירותו והתחבב על כל החברים. כמו כן הצטיין בידיעותיו בטבע ובחקלאות. עם זאת נודע כאיש צנוע וממעיט בדיבורים. לימים עזב את יגור והשתקע ברחובות. ביום ב' באדר א' תרפ"ט (12.2.1929), כאשר שמר בחלקת הבננות של קבוצת שילר הסמוכה למושבה התנפלו עליו כלבים וכשניסה להבריחם נפלט כדור מרובהו והרגו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ברחובות. הניח אשה. תולדות חייו ונסיבות מותו פורסמו בעיתון "דבר"