ניימן, אברהם-משה

בן הינדה ינטה ור' דויד שו"ב, נולד ביום י"ד בתשרי תרס"א (7.10.1900) בעיירה ז'ירדוב, פולין למשפחת חסידים למדנים וקיבל חינוך חרדי קפדני. תחילה למד ב"חדר" ואחר-כך עם הבחורים הבוגרים ב"שטיבל". הדי התנועה הציונית הגיעו גם לעיירתו ולאחר הצהרת בלפור הצטרף ל"צעירי מזרחי". הוא קרא בצמא את ספרות האידיש החילונית. יחסיו עם משפחתו החמירו כשנעשה עסקן ציוני פעיל. משפחתו האדוקה, בייחוד אביו, ראו בכך משום "סטייה מן הדרך הישר". אברהם-משה שאף לצאת מהעיירה ולעלות ארצה וב-2.6.1926 הגיע לירושלים. בימי מאורעות 1929 היה פעיל ב"הגנה" בירושלים (בשכונת מקור חיים ובעיר העתיקה) ואחר-כך בתל-אביב. בשנת 1933, לאחר שנות- מצוקה וחוסר עבודה במקצועו, שרברבות, עבר עם אישתו ובתו לגור בתל-אביב וקיבל עבודה קבועה בקואופרטיב "חירות". היה איש תנועת העבודה וחבר מפלגת פועלי ארץ-ישראל. את שם משפחתו ניימן שינה לשם העברי נאמן, וכדברי חברו היה השם סמלי לאופיו ודרכו בחיים. אברהם-משה היה חבר ותיק ב"הגנה" ומסור לה בלב ונפש. עם מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, השתתף בפעולות שמירה. לאחר לילות שמירה ועבודה רצופים קיבל חופשה, אך לא יכול היה לשבת בבית ויצא לשמירה בעמדתו בגבול תל-אביב ושם נפל, ביום כ' בכסלו תש"ח (3.12.1947). נקבר בנחלת יצחק. הניח אחריו אישה, רחל, ובת, שרה. ביום כ"ה באלול תשי"ד (23.9.1954) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שבמקום.