ניידיץ, מאיר-חיים

בן ישראל וסוניה. נולד ביום א' בניסן תר"ץ (30.3.1930) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר העממי "נוה שאנן". בהיותו בן ט"ו יצא לעבוד בחשמלאות וכך עזר לאביו החולני. כעבור שנתיים הגיע להשתלמות מקצועית בבית-הספר על-שם מכס פיין, אך לא הספיק לסיים את לימודיו אלה – ונענה לקריאת-המולדת. השתייך לתנועת לח"י אך עם פרוץ-מלחמת-הקוממיות, לפני שהגיע לגיל-הגיוס, הצטרף יחד עם חבריו לצה"ל. אמו רצתה להניא אותו ממעשהו זה, אך הוא לא נשמע לה בטענו, כי "הארץ זקוקה לכולנו". היה בגדוד חיל-השריון מיום התארגנות הגדוד והשתתף בכל קרבותיו – בחזית המרכז, לוד, רמלה, בית-נבאללה. כן השתתף בכיבוש באר-שבע, עיראק סואידן, עוג'ה אל-חפיר והגיע עד למבואות אל-עריש. תמיד התנדב למשימות קשות ומסוכנות ולא ידע פחד. כשפסקו הקרבות וניתנה אפשרות לצאת להתישבות-משלט בנגב, היה בין הנלהבים ביותר לרעיון. היה חבר קיבוץ נוה-יאיר. אהבה מיוחדת נודעה ממנו לבעלי-חיים: גידל יונים והיה רועה-צאן. עבד בבניין ובחיבורי-חשמל, אבל גם כאן לא ידע חיי-אזרח שלוים, כי הנגב המערבי היה מלא מסתננים ובדרכים היו זרועים מוקשים לרוב. מכאן שגם בקיבוץ המשיך למלא אותו תפקיד אשר מילא בצבא בסוף תקופת-שירותו – ונוסף לעבודתו החקלאית היה יוצא יחד עם חבריו-למשק לסיורים שונים ומסוכנים. באחד מסיוריו ליד הגבול המצרי בנגב, ביום כ"ח באב תש"ט (23.8.1949), נפל בקרב עם האויב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.