נידם, נסים

בן משה וחסיבה. נולד ביום י"ד בתשרי תשי"ז (22.10.1956) בקזבלנקה שבמרוקו. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1961 והשתקעה בדימונה. כאן מצא ראש-המשפחה את פרנסתו, שאפשרה להעניק לילדיו גם חינוך תיכון. נסים למד תחילה בבית-הספר היסודי ע"ש יוספטל שבדימונה. לאחר-מכן סיים בהצלחה את לימודיו בבית-הספר התיכון-המקיף ע"ש להמן. כהתמחות מיוחדת בחר את מקצוע המסגרות-המכנית. נסים הבן הבכור במשפחה, היה תלמיד שקדן וזכה לציונים מעולים ולשבחים מפי מוריו ומחנכיו. אף הוענקו לו פרסים שונים על הישגיו בלימודים. היה חביב גם על חבריו לספסל הלימודים, ועזר להם ככל שנתבקש. בבית אהבוהו פינקוהו, ונסים השיב לבני-משפחתו אהבה ומסירות. יותר מכול העריף את חיבתו על סבתו, שגידלה אותו בילדותו, חינכה אותו ולימדה אותו דרכי-מוסר ואורח-חיים נאות. בשעות-הפנאי עסק נסים להנאתו בעבודות-עץ שונות. כן היה אספן-בולים מושבע, ונותרו אחריו כמה אלבומים גדושי-בולים. בראשית נובמבר 1974 גויס לצה"ל והוצב לחיל-החימוש. כאן ניתן לו לנצל לתועלת הצבא את הידיעות הטכניות שרכש בבית-הספר התיכון. עבר קורס למסגרות-אחזקה והועלה לדרגת טר"ש. כל מה שעשה בצבא – עשה לשביעות-רצונם של הממונים עליו. אך משך-שירותו לא ארך זמן רב. ביום י' באלול תשל"ה (17.8.1975) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בית-העלמין הצבאי שבדימונה. השאיר אחריו הורים וחמישה אחים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט. במכתב-תנחומים להורים השכולים כתב מפקדו: "לפני שישה חודשים הגיע אלינו נסים ז"ל, צעיר שקט ונעים-הליכות. אכן תוך פרק-זמן קצר למדנו על תכונותיו הטובות: סובלנות, חריצות ומשמעת למופת. השתלב בעבודה חיש-מהר וזכה להצלחה רבה. דמותו של רב"ט נסים לא תישכח מאתנו לעד". ההורים הנציחו את זכרו על-ידי תרומת ספר-תורה על-שמו.