ניאזוף, ששון

בן נתנאל ומיכל. נולד ביום כ"ה בתמוז תש"י (10.7.1950) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי "דורש ציון" ובבית-הספר התיכון בית וגן שבקרית-הנוער "מרום ציון". הוא גויס לצה"ל במאי 1968 והוצב לחיל הקשר. ביום י"ז בשבט תש"ל (24.1.1970), נפל בהתפוצצות משאית התחמושת בנמל- אילת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מפקדו תיארו במלים האלה: "הרושם שעשה עלי ששון היה למעשה בעת ההשתלמות שעבר עם הגיעו לפלוגה. אוצר הידיעות בחשמל ובאלקטרוניקה שהביא עמו היה דל למדי אך הוא חיפה על כך בכוח-רצון עז ובשקידה מרובה שהשקיע בלימודיו וכך הלאה לאורך כל שירותו היה הרצון העז לבצע בשלמות כל משימה שהוטלה עליו, השקט הנפשי הצניעות והענווה שליוו אותו בכל שלבי ההתקדמות בצבא. אולם מה שציין את ששון במיוחד הייתה נכונותו לעזור לזולת. תכונה זו מתבלטת מיד בצבא כשרואים איך חייל מטה שכם ועוזר לחבר בכל עת. אבל בששון הייתה תכונה זו נדירה בעצמתה. טובתו האישית וצרכיו האישיים מעולם לא עמדו לנגד עיניו והוא תמיד ויתר לטובת חבריו ואף פעם לא הייתה בפיו תלונה או טענה. במבצע האחרון מונה ששון למפקד-צוות. ממש ברגע האחרון נלקח איש-הצוות שלו למשימה אחרת ורק לאחר 24 שעות של עבודה מאומצת הרגשתי לפתע שכל הזמן עובד ששון לבדו. מיד שלחנו אליו חייל נוסף וכששאלנוהו 'מדוע לא הודעת שאתה עובד לבדך?' ענה: 'ראיתי שכולם עובדים קשה ולא ראיתי טעם לדרוש עזרה דווקא לעצמי'. כך היה וכך תמיד יישאר בזיכרוננו".