ניאזוב, ניסים

בן מרים ויעקב. נולד ביום ט"ז בניסן תשל"ה (28.3.1975) בירושלים, אח לברוך, רפי, נריה ואיציק. ניסים החל את לימודיו בבית-הספר הממלכתי-דתי 'רמות'. למד שנה לימודי יהדות בבתי- הספר 'אוהל מועד' ובישיבת 'בני ציון', שנה נוספת למד בכפר הנוער 'סיטרין' וארבע שנים למד את מקצוע הדפוס בישיבה המקצועית בכפר חב"ד. ניסים ניחן בידי זהב. ידע לתקן כל כלי ומכשיר שהתקלקלו ולהחזירם לתקינות. הוא בלט בשמחת חיים שופעת, סוחפת ומקרינה על כל סביבותיו. כבן למשפחה דתית התרגש מאוד מחזנות ופיוטים דתיים, דבר המעיד על נשמה הכמהה להתקרב לבוראה באמצעות שירה והודיה. הוא זכה להיפגש ביחידות עם ראש תנועת חב"ד שהכיר בגדולת נשמתו. כל מכריו מעידים עליו כי למעלה מכל דבר אחר בלטה אצלו אהבת האדם והוא הרבה לעשות חסד עם כל אחד, ולעזור בכל מה שיכול עד כדי מסירות נפש. בחודש דצמבר 1995 התגייס ניסים לצה"ל ולאחר שעבר טירונות הוצב במדור ההוצאה לאור במפקדת קצין הנדסה ראשי ועבד כדפס. הוא מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, הצטיין בעבודתו והועלה לדרגת סמל. ניסים היה חייל ממושמע, צייתן וכל תקופת שירותו עברה עליו ללא עבירת משמעת כלשהי. ביום ד' בתשרי תשנ"ט (23.9.1998) נפל ניסים בעת מילוי תפקידו בתאונת-דרכים והוא בן עשרים-ושלוש. הוא הובא למנוחת עולמים בהתאם למנהג העדה הבוכרית, שהשתייך אליה, בבית-העלמין בסנהדריה. השאיר אחריו הורים וארבעה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, כתב לבני המשפחה האבלה: "ניסים תואר על-ידי מפקדיו כחייל מצטיין שביצע את משימותיו על הצד הטוב ביותר תוך מתן דוגמה אישית לסובבים אותו בכל עת. ניסים בלט בחריצותו ובשאיפתו למצוינות והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד." מפקד היחידה, סא"ל יורם, כתב: "כולנו ידענו להעריך ולאהוב את האדם שבו, את טוב לבו, את דאגתו הבלתי-פוסקת למשפחתו ולחבריו, ואת רצונו לעמוד בכל הדרישות ובכל המשימות על הצד הטוב ביותר מבלי להתפשר. שילוב השמחה, השובבות ומרץ הנעורים לצד חוש האחריות המפותח, החריצות, היוזמה והרצון הבלתי-נלאה לתרום ולעזור, תכונות אלו בלטו אצל ניסים, היו חלק ממנו והפכו אותו לאהוב על מפקדיו וחבריו." עץ ניטע לזיכרו בהרי ירושלים בידי הרב יונתן פלרמן והגב' דינה ליפסקי.