ניאג’י, ראובן

בן יהודה וסולטנה. נולד בשנת 1944 בטהרן שבאיראן ושם למד בבית-הספר היסודי. כשהיה בן 14 עלה ארצה, במסגרת "עליית הנוער", למד שנתיים במוסד "נעורים", ליד כפר ויתקין והמשיך בבית-הספר המקצועי "פילדלפיה" שבעכו. תקופה קצרה היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". ראובן גויס לצה"ל בסוף מרס 1965. לאחר ששירת תקופה קצרה במשטרה הצבאית הועבר, כנהג, לחיל האספקה. הוא שירת בנאמנות ובמסירות והיה אהוב על כל חבריו. לאחר שחרורו נשא לו אישה והקים בית ביבנה. הוא היה קשור מאוד למשפחה ולא החמיץ שום הזדמנות לבקר את הוריו. ראובן עבד קשה מאוד ודאג תמיד כיצד להקל על חיי משפחתו. וכך היה עובד בימים בבניין (אצל חברת "סולל בונה") ובלילות ואף במוצאי-שבתות עבד בבית-קפה כדי להשתכר עוד כמה לירות כדי לתת למשפחתו האהובה חיים טובים יותר. מדי שנה בשנה היה נקרא לשרת במילואים ומעולם לא התלונן ולא ניסה להתחמק מכך. ביום כ' בסיון תשל"ב (2.6.1972), נפטר בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי ביבנה. השאיר אישה ובת. מפקדו כתב במכתב התנחומים לאלמנה: "ראובן שעזב את חבריו בעודו באביב חייו, היה אהוב ואהוד עליהם. ראובן היה חייל ממושמע וחבר טוב לכולם – – – הוא אהב את חיי הצבא והצבא אהב את ראובן".