נטף, יוסף (“יוסי”)

בן סעדיה ויזה. נולד ביום כ' בניסן תש"ה (13.4.1945) בעיר טוניס אשר בטוניסיה. המשפחה עלתה לארץ בעיצומה של מלחמת- הקוממיות, באפריל 1948. סיים את לימודיו היסודיים בבית- הספר רש"י בגבעת-עלייה שביפו והמשיך ללמוד בשעורי ערב בבית-הספר בעל-יסודי "תורה ומלאכה" שבתל-אביב. עבד במפעל "נירוסטה" בתור מסגר. ליוסף היתה נטייה לעבודה ציבורית. היה פעיל במפלגה ורצה להיות מדריך נוער. השתלם בבית-הספר "טכניכון" במגמת-החשמל ומטרתו היתה להיות מהנדס אלקטרוניקה. לצה"ל גויס באפריל 1964 ושירת רק שלשה חדשים מפני שתמך בהוריו. מדי פעם היה יוצא לשירות מילואים לתקופות ארוכות כדי למלא את החסר. בימי הכוננות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים שוב נקרא לדגל ובקרב שנערך על גבעת-האם שברמת הגולן ביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), נפל. הניח אשה בהריונה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. במכתב-התנחומים למשפחתו ציין מפקד-הגדוד כי יוסי היה "חייל ולוחם למופת וידענו תמיד בבטחה שידיו הזריזות והאמונות יפעילו כל כלי ויחפו עלינו בכל מצב. על כן הוצב יוסי בכוח הפורץ וסלל בגופו את הדרך לנצחון". בין השאר כתב על יוסי כעל יהודי דתי ומסורתי שידע לעורר בחבריו לנשק יחס של כבוד והערצה לערכי-דת והם ידעו כולם שהוא נושא את תפילתו ומשמש לכל חבריו שליח-ציבור.