נחתומי (פייקש), אהרן

בן משה הכהן ובלה. נולד ביום ז' בתמוז תרפ"ז (7.7.1927) בעיר צ'רמניק אשר בפולין. את ראשית לימודיו למד בפולין ולאחר ילדות שהיתה מרובת תלאות ונדודים ומלאת סבל אין-קץ במשך תקופת השואה בתוך מחנות ריכוז ועקובה מדם מלחמת העולם השנייה, עלה בידו להיחלץ ולעלות לארץ; זה היה בשנת 1945. לאחר נדודיו וסבלותיו הגיע לארץ ללא אח ומודע – והוא עודנו צעיר לימים. בעלותו הצטרף לחברת הנוער בבית-זרע. אך לא עבר זמן רב לאחר עלייתו בפברואר 1948, גויס אהרן לצה"ל ואחרי השתתפו במלחמת-הקוממיות המשיך בצבא-הקבע – והגיע לדרגת רב-סרן, עד שביום כ"ז בטבת תשכ"ח (28.1.1968) נפטר כתוצאה ממחלה. הניח אשה ושתי בנות. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית שאול. במכתב-תנחומיו לאשתו כתב ראש אגף-האפסנאות, אשר בו עבד עבודה מסורה, בזו הלשון: "דבקותו בעבודה ואחריותו קידמו אותו והעלו אותו במסלול הצבאי והביאוהו למילוי תפקידו האחראי. היה תמיד עניו, שקט וצנוע בהליכותיו עם הבריות