נחשון, שלום
בן יוסף ושולמית. נולד בשנת תרצ"ז (1937) בתימן. כאן למד בתלמוד-תורה. עלה ארצה בשנת תש"ט (1949) ומשפחתו התיישבה במושב גאולים. שם עבד שלום עם אביו בחקלאות. שלום גויס לצה"ל בשנת 1955 והתנדב לחיל-הצנחנים. בספטמבר 1956 סיים קורס-צניחה והוצב לסיירת צנחנים. שלום היה חייל נאמן ומסור. השתתף במבצע-קדש, במלחמת ששת-הימים ובמלחמת יום-הכיפורים, ויצא בשלום. באפריל 1958 סיים שלום את שירותו הצבאי, מוערך כחייל ממושמע ומסור לעבודתו. שלום נשא לאישה את רחל ועבר להתגורר בדרום, במושב הודיה, והמשיך לעבוד בחקלאות ולשרת במילואים ביחידות צנחנים, שריון וחימוש. בהמשך דרכו של שלום, אשר ניחן באהבה ובעזרה לזולת, מונה להיות גזבר במושבים: נחלה, משען, בית-שקמה, במיטב כישוריו ובמסירותו לעבודה קידם את תושבי המושבים, ובזכות ההצלחות שקצר במושבים אלה מונה למנהל המשחטה בהוד-אוז שבקרית-מלאכי עד ליומו האחרון. ביום י"ג בניסן תשל"ט (10.4.1979) נפל שלום במילוי תפקידו, בעת שירות המילואים, בתאונת-דרכים בכביש עזה – נחל-עוז. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבאשקלון. השאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים ואחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "נחשון, היה 'צעיר' יחסית בגדוד ו'מבוגר' יחסית בגילו; עם-זאת, בפרק-זמן קצר הצליח להשתלב יפה בין החיילים והפך לדוגמה אישית, למסירות ולנאמנות במילוי התפקיד. בימי-המילואים היה נחשון מהחיילים המרכזיים לכל משימה, ועל-אף היותו מושבניק, אשר המילואים מכבידים עליו ביתר-שאת, כמעט שלא נשמעה תלונה מפיו…" כאות הערכה ואהבה לשלום נתרמו כספים להנצחת זכרו ממזכירויות המושבים; לשם זכרו בדורות הבאים תוקם ספרייה בבית-ספר האזורי 'משען' שבמושב משען, בשם 'ספריית השלום'. הוריו תרמו לבית-הכנסת ב'גאולים' להנצחת שמו של נחשון שלום.
