נחמני, מימון

בן סולטנה (מלכה) ואשר, נולד ביום ל' בשבט תרפ"ז (2.2.1927) בעיר צפרו, מרוקו ועלה ארצה ב-10.10.1935. הוא למד בבית-הספר "אליאנס" בירושלים, עבד כמכונאי-דפוס מומחה ותמך במשפחה. כחבר "הנוער העובד" עשה זמן קצר בהכשרה בקיבוץ רביבים ומגיל 15 היה חבר ה"הגנה". בתחילת מלחמת-העצמאות התגייס ומילא תפקיד של רגם. הוא השתתף בפעולות קרב רבות בסביבות ירושלים, וליווה את המשוריינים העולים להר-הצופים עם האספקה והתחמושת המוברחת ל"הדסה" ולאוניברסיטה הנצורות. פעם הותקף המשוריין שנסע בו עם ארבעה מלווים אחרים. הם השיבו אש ולחמו בגבורה במשך שעתים. ארבעת חבריו נפלו והוא נשאר יחידי, אך המשיך להילחם עד אשר הגיעה תגבורת והוציאה את המשוריין על כל האספקה והנשק שבו. שבוע ימים שכב פצוע בבית-החולים ואחר-כך חזר לתפקידיו בגדוד "מוריה". נפגע ונפל בהתפוצצות מרגמה במחנה שנלר בירושלים, ביום כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. אחיו, ראובן נפל שבועיים לפניו בקרב האחרון בכפר עציון. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.