בן סימה ונֵסי. טל נולד ביום כ"ח באייר תשנ"ב (30.5.1992) בראשון לציון. אח צעיר של דור ועומר. אימו סימה מספרת שמלידתו ייחד אותו חיוך כובש, אשר המשיך ללוותו כל חייו ונגע בלבבות רבים. לימים הצטרפה לחיוך קריצה מיוחדת לו, והפיחה אופטימיות, שמחה ואמון בכל מי שפגש אותו. טל גדל והתחנך בראשון לציון, שם סיים את בית הספר היסודי "עין הקורא". מגיל צעיר בלטה אהבתו למוזיקה ולספורט. בן שמונה החל לשחק כדורגל בליגת הילדים, והיה אוהד מושבע של "מכבי חיפה". בנעוריו עבר לגור בנס ציונה עם משפחתו, והתחנך בחטיבת הביניים על שם גולדה מאיר. באותה עת המשיך לשחק כדורגל בקבוצת הנוער. טל בלט בלימודיו והצטיין במגמת פיזיקה-מחשבים בתיכון על שם דוד בן גוריון. הוא ניחן ביכולת נדירה לאהוב כל אחד, לחוש את הזולת ולפגוש כל אדם בגובה העיניים; הצטיין ביצירת קשרים וחברויות וידע לגשר בין אנשים. חבריו ראו בו את הדבק שחיבר את החבורה; הוא יזם, הוביל והפיח שמחת חיים ופעלתנות בכל מפגש, בילוי וטיול. טרם גיוסו לצה"ל בחר טל לשרת ביחידה קרבית, כי נשא בקרבו אידיאולוגיה וערכים שהושרשו בו מבית, רעות, אהבת הארץ והעם. כפי שאמר נשיא המדינה שמעון פרס בביקורו בבית המשפחה בימי השבעה: "זו לא רק אבידה גדולה לכם, זו אבידה גדולה לעם. אדם צעיר, נדיר, נפלא, בימים שיש כל כך הרבה ציניות והרבה סקפטיות…" לשאלת נשיא המדינה "מה טל אהב לעשות?", ענו בני משפחתו שטל הכי אהב לחיות. טל התגייס ב-20 בנובמבר 2010 ליחידת איסוף קרבי של חיל המודיעין. בתום מסלול ארוך הוכשר כלוחם איסוף קרבי. הוא בלט במקצועיותו ובחוש האחריות שהפגין. כיוון שגם גילה כושר מנהיגות וכריזמה, המשיך לקורס מ"כים (מפקדי כיתות) ומיד בתומו נבחר לצאת לקורס קצינים. עם סיום קורס הקצינים מונה למפקד מחלקת טירונים, ונבחר לקצין מצטיין סגל בענף ההכשרה של חייליו. אחר כך מונה למפקד המחלקה הרכובה בגדוד 414. מפקדיו, פקודיו וחבריו מעידים על טל כמי שנשא באחריות גדולה, ודאג לרווחת חייליו בגדוד האיסוף של פיקוד דרום, בשעה שהקפיד על אמות מידה מקצועיות גבוהות. במסירות רבה הנחיל לחייליו ערכים, נתן דוגמה אישית, וגילה יוזמה, נחישות ומקצועיות. טל התחבר מאוד למסר שהעביר יאיר לפיד בטורו ב"ידיעות אחרונות" – "סתם להיות בן אדם", ובחר לשתף את הרעיונות המרכזיים עם חייליו. "לזכור את שלוש האמיתות החשובות באמת: 1. אף אחד לא אמר לעצמו על ערש דווי, 'חבל שלא עשיתי יותר שעות נוספות', כי הזמן היחיד שחסר לך הוא עם המשפחה; 2. מי שנחמד לזרים ולא נחמד לאנשים הקרובים אליו, הוא לא נחמד; 3. הדרך הכי טובה לתקן את העולם היא לתקן משהו קטן ולהמשיך משם." בצאתו לחופשות מן הצבא לא החמיץ טל שום הזדמנות לפגוש חברים, לבלות ולטייל בארץ. הוא הקפיד לשמור על קשר הדוק עם משפחתו, ועטף אותה באהבה, באכפתיות, בדאגה ובהקשבה. זמן קצר לפני נפילתו המליצו עליו מפקדיו לקבלת תעודת מצטיין אלוף פיקוד דרום ביום העצמאות תשע"ד, אך טל לא הספיק אפילו לשמוע על כך. הוריו סימה ונסי ואחיו דור ועומר הוזמנו לקבל בשמו, בטקס חגיגי, את תעודת ההצטיינות מאלוף פיקוד דרום. במהלך פעילות מבצעית שגרתית באזור נחל עוז, לוחם מגדוד הסיור של חטיבת "גבעתי" שהשתתף במשימה ואבטח את הכוח מן האיסוף הקרבי, זיהה דמות וסבר כי מדובר במחבל על גבי הנגמ"ש. החייל פתח באש לעבר הנגמ"ש שגרם למותו של טל. טל נחמן נפל בפעילות מבצעית בגזרת רצועת עזה ביום ד' באדר א' תשע"ד (4.2.2014). בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנס ציונה. הותיר הורים ושני אחים. אחרי נפילתו הועלה טל לדרגת סרן. על מצבתו של טל כתבו אוהביו את מילות שירה של רחל שפירא: "ובירך לו חיוך שכמוהו כאור…" – סימן ההיכר שלו. איש של חיוכים רחבים, של צחוק מתגלגל, של הנאה צרופה ושל אהבה לחיים. אהבה לחיים שנקטעה ברגע אחד של טעות. מותו הותיר חלל גדול בלבבות רבים. חברי ילדותו מנס ציונה כתבו מכתב פרידה, ובו העלו קווים לדמותו: "ביום שקיבלנו את הבשורה, איבדנו חבר, איבדנו חלק מאיתנו. איבדנו חלק מהמשפחה השנייה שבנינו לעצמנו לאורך השנים. וטל? טל היה הדבק שלנו. טל שלנו, הבחור החייכן עם המבט הכובש. הבחור שאהב את הארץ ברגליו, שבחר להישאר בצבא מתוך אמונה צרופה בתפקיד, בצבא ובהגנה על הארץ שכל כך אהב. הבחור עם החיוך הרחב, הקריצה, המבט הטוב בעיניים, זה שאומר לכולם 'אל תדאגו חבר'ה, סמכו עליי, אני דואג להכול'. הבחור שכולנו סמכנו עליו בעיניים עצומות, למרות שלאיש לא היה מושג מה הוא מתכנן הפעם. הבחור שהצליח בכל תחום שנגע בו, ועם זאת נשאר כל כך צנוע ועדין, אכפתי ודואג לכולם. הבחור האוהב והאהוב על כולם; בכל מקום אשר דרך היה נערץ בשל אישיותו המופלאה ובשל הייחודיות שלו, שאי אפשר להסביר במילים. טל שלנו, ככל שעובר הזמן אנו רק מתגעגעים יותר, ומרגישים בחסרונך בכל יום שעובר. כל הסיפורים, כל התמונות, כל השיחות איתך הפכו לאלבום הזיכרון של חייך. אלבום אותו כולם לוקחים מדי יום, מסתכלים וזוכרים. לפעמים מחייכים ולפעמים שותקים ונותנים לדמעות לרדת ולגעגוע להתפשט. ונשארים ביחד. כי זה מה שתמיד רצית. החלל שהותרת גדל מיום ליום, ונדמה שאיש ושום דבר לא יוכלו למלא אותו ולהחזיר את תחושת הביטחון שקיננה בנו כשעוד היית כאן. היית לנו איש שיחה, כתף לבכות עליה, חבר לחלוק חוויות וסיפורים, אוזן קשבת, יועץ, חבר לטיולים, ללימודים, למסיבות, לבילויים, לארוחות ולאינספור רגעים חשובים או שוליים – שנזכור לחיוב לעד. נוח על משכבך בשלום. אוהבים, מתגעגעים ולעולם לא שוכחים." אחד מחבריו הטובים כתב לו: "טל אהב את הארץ, אהב את עם ישראל ואהב את צה"ל. גיבור ישראל, לוחם, קצין, מפקד, מלח הארץ, ממש אדם למופת. תמיד דאג לכולם. יש אמרה של דוד בן גוריון 'תדע כל אם עברייה שהפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך'. סרן טל נחמן, אמרה זו מתאימה לבודדים. אתה בין הבודדים האלה. תמיד ידעתי מי אתה ולמה אתה מסוגל. אני מצדיע לך! אני עדיין לא מעכל את זה שאתה כבר לא פה איתנו, ונראה לי שלעולם לא אעכל. טל אחי היקר, נוח על משכבך בשלום, מלאך שלי. אני אוהב אותך ומתגעגע אליך." לאחר נפילתו, משפחת נחמן הקימה עמותה ללא מטרת רווח ושמה "הקרן להנצחת זכרו של טל נחמן ז"ל המרכזת את פעילויות ההנצחה ואירועים לזכרו של טל במסגרת העמותה הוקם "שביל טל" במרחב בתרונות בארי. השביל יוצר מסלול מעגלי ועובר בין נופיו המרהיבים של חבל הבשור ובתרונות בארי, אזור אותו טל אהב מאוד והֵגן עליו בעת שירותו הצבאי. כמו כן במקום זה נערך טיול האופניים האחרון שלו, כשבועיים לפני נפילתו. בשביל זה הוקם "חניון טל" ע"י קרן קיימת לישראל והקרן לזכרו. המשפחה, חברים ואהובים מתכנסים באזור מדי שנה בפברואר לציון יום נופלו של טל ולזכרו כשמרחבי בארי נצבעים באדום בעת פריחתן של הכלניות. דף רשמי לזכרו נפתח בפייסבוק, וכותרתו "לזכרו של סרן טל נחמן ז"ל" "בו מוצג מידע עדכני אודות פעילויות ההנצחה של העמותה.
