נחמד, שמריהו

בן משה ומרים. נולד ביום י"א באב תש"י (25.7.1950) בתל-אביב. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר 'רמת החייל' שבל-אביב, והמשיך בבית-הספר התיכון-מקצועי 'שחם מקורות' שבחולון. הוא התמחה במקצוע החשמלאות. לפני גיוסו התקבל לעבודה במקצועו. כחשמלאי, בחברת 'פויכטואנגר'. שמריהו היה איש-משפחה ביסודו. בגיל צעיר נשא לאישה את רחל, ונולדו להם שני בנים תאומים. על-אף גילו הצעיר היתה בו, בשמריה, מידה רבה של אחריות ובגרות נפשית. הוא עבד קשה כחשמלאי בחברת 'ויסוצקי' ובעבודות פרטיות כדי להקים בית למשפחתו הצעירה. הוא היה אב אוהב ובעל מסור. בראשית מאי 1968 גויס לצה"ל והוצב בחיל-השריון בו שירת בתפקיד של נגד-אפסנאי. שבע-שנים – גם במסגרת שירות-החובה וגם בשירות-המילואים – שירת שמריהו באותה יחידה, הגיע לדרגת סמל וזכה להערכת מפקדיו. לדבריהם היה "נגד אפסנאי מעולה, מסור, אחראי, ממושמע, בעל-מקצוע טוב, אהוב על חבריו ועל מפקדיו. ממיטב החיילים שביחידה". ביום י"ט בחשון תשל"ט (19.11.1978) נסע שמריה יחד עם אשתו רחל באוטובוס – הוא היה בדרכו לבסיס כדי למלא את חובת שירות-המילואים, והאישה נסעה בדרכה לביתם לאחר טיול שערכו השניים. ליד מצפה-יריחו התפוצץ מטען-חבלה שהונח בין חפצי הנוסעים – ושמריהו נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, שני בנים, הורים ושני אחים. במכתב-תנחומים לאשתו כתב שר-הביטחון דאז, עזר וייצמן: "בשם ראש-הממשלה, ממשלת-ישראל ובשמי הרשו נא לי להשתתף בכל-לב באבלכם – שלך, של בנימין ושל משה – בהילקח מכם שמריהו ז"ל. סמל שמריהו נחמד נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בעת פגיעת מחבלים באוטובוס במצפה-יריחו. באותה תקרית היית לידו, ואף נפגעת בגופך. סמל שמריהו ז"ל היה חייל מצויין, מסור ואחראי ואהוב על כל מי שהכירו". ומפקדו כתב: "שמריהו נפל במלחמת-קודש מול אויב שפל, שאינו מבחין בין גברים, נשים וטף. שמריהו היה ממיטב החיילים, איש מסור, אחראי, בעל-מקצוע מעולה ומקובל על חבריו. ובמסירותו הרבה לחבריו מיהר לחזור ליחידה, ובדרכו זו נפל, וממנה לא שב. זכרו יישמר בלבנו לעד"