נחמד, מאיר

בן עזרא ומזל. נולד ביום כ"ב בניסן תש"ה (5.4.1945) בתל-אביב למשפחה מיוחסת של גדולים בישראל, רבנים דגולים ונשיאי קהילות. נכדם של הרב מאיר נחמד זצ"ל, עסקן ציוני איש חלב, בא-כוח המוסדות הלאומיים, מייסד ויושב-ראש חברת בית-החולים "צדקה ומרפא" ושל הרה"ג עובדיה הדאיה זצ"ל, שהיה הרב הראשי לפתח-תקוה והמחוז ולאחר-מכן מראשי הדיינים של בית-הדין הגדול לערעורים וראש ישיבת המקובלים "בית-אל". מאיר למד בבית-הספר היסודי "נצח-ישראל" בפתח-תקוה ובישיבת "תורה ומלאכה" בכפר-אברהם. הוא היה תלמיד שקדן, עדין-נפש, בעל-נימוסים ואהוב על כל חבריו ומוריו. מוצאו וייחוסו ניכרו היטב בהתנהגותו ובהליכותיו עם הזולת. הוא גוייס לצה"ל בתחילת מאי 1963, לאחר שסיים את לימודיו בישיבה. סיים בהצלחה קורס מ"כים והוצב לחיל התותחנים. לאחר שהשתחרר נשא אישה והקים לעצמו בית בישראל. הוא נכנס לעבודה בדואר, במדור הטלפונים, כטכנאי ושם עבד עד שנפל. היה עובד אהוב על חבריו ועל מעבידיו. מאיר נקרא לשירות מילואים כרגיל והשתתף גם באופן פעיל במלחמת ששת הימים ובפעולת כראמה. הוא היה בעל אוהב ואב מסור. כשהיה מרוחק מביתו דאג לשאול יום-יום לשלום משפחתו ולשלום הוריו. במחצית מרס 1971 נקרא לשירות-מילואים פעיל. אור ליום כ"ו בניסן תשל"א (20.4.1971), שעות אחדות לפני תום שירותו, נפל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה ובן, אלון, שטרם מלאו לו שנתיים בנפול אביו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. לוחות-זכרון לשמו הוצבו בבית-הכנסת "בית-אברהם" בפתח-תקוה, בבית-הספר שלמד בו "נצח ישראל" ובבית "יד-לבנים" בפתח-תקוה, ובישיבת תורה ומלאכה בה למד בפתח-תקוה.