נחום, חיים

בן עזיז ומרים. נולד בשנת תש"י (1950) בעיראק. כעבור שנה עלתה משפחתו ארצה. הוא למד בבית-הספר "ענף החיים" וכאשר סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, המשיך בבית-הספר התיכון-מקצועי בירושלים. כבר מגיל צעיר היה פעיל בארגוני נוער וארגן טיולים בארץ לחבריו. הוא אהב את הארץ, את החי ואת הצומח. הוא היה מרבה לצאת לטיולים ולשוטט במרחבי סיני ובנגב. תמיד היה עליז וטוב-לב, כי מטבעו חיפש את הטוב בחיים. מצב רוחו המרומם היה ממלא את הבית אור וחיים (כשמו), תמיד הצטיין בחוש-הומור ובבדיחות הדעת וידע לנחם ולעודד חבר בצר לו. חיים גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1967. ביום כ"ב בניסן תש"ל (28.4.1970), נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מפקד היחידה כתב להוריו במכתב תנחומים: "חיוכו היה משרה עלינו רוח טובה. בתקופת עבודתו עמנו התגלה כחייל ממושמע, מסור לעבודתו, לחבריו ולמפקדיו ובעל ידע טוב במקצועו".