fbpx
נוסבנד, בועז

נוסבנד, בועז


בן בלומה ובנציון, נולד ביום ח' בטבת תרע"ב (29.12.1911) בעיר מזריץ-פודליאסקי, פולין. למד ב"חדרים", נתגלה כתלמיד מוכשר והמשיך לימודיו בגימנסיה העברית. בגיל מבוגר יותר הצטרף לקן "השומר הצעיר" והיה מהפעילים בו ובתנועה החלוצית שבמקום. אחרי סיום הגימנסיה יצא להכשרה וההנהגה הראשית של תנועתו עיכבה את עלייתו בגלל הצורך בעבודתו בהנהגת גליל קילץ ואחר- כך במרכז "הליגה למען ארץ-ישראל העובדת". בראשית מלחמת- העולם השנייה ברח מזרחה, לאזור הכיבוש הסובייטי, נרתם לעבודת-הוראה בפרוז'אני, אך לא יכול לשאת את מחנק הלחץ האנטי-ציוני, וכשקיבל דרך המחתרת הזמנה ממרכז תנועתו שנמלט לווילנה, הגיע לשם במסע רב הרפתקאות ותלאות. ב-20.2.1941 עלה ארצה דרך רוסיה ותורכיה והצטרף לקיבוץ נגבה. תחילה עבד בעגלונות ובענפים אחרים במשק. אחר-כך נענה לדרישת החברים להנהגה ויצא לסמינר הקיבוצים להשתלם בהוראה כדי לעסוק בה בקיבוצו. בועז הדריך נוער ארצישראלי שנתחנך במשק ולימד גם בבית-הספר. היה מסור לתפקידו ולילדים, שקדן ועניו בעבודתו. דבריו שבעל-פה ושבכתב בשאלות החיים בקיבוץ ובחינוך עוררו למחשבה בכוח האמת הפנימית שבהם. כשפרצה מלחמת-העצמאות והילדים פונו מהקיבוץ, הוסיף לדאוג לצורכיהם הרוחניים ובשעות הפנאי משירותו כחובש הוסיף להכין בשבילם חומר-לימוד. "אני שריד אחרון ויחידי מכל משפחתי" – היה אומר לחבריו באותם הימים ושקד להציל שרידים פצועים מהקרבות. בעת התקפה מצרית על נגבה יצא להגיש עזרה ראשונה לחבר פצוע באחת העמדות ובשובו נפגע מפגז ונפל, ביום כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנגבה. ילדי הקיבוץ אמרו עליו: "אם היה לנו כבר חבר אחד שאהב אותנו, את כולנו, אז הוא נפל, נפל כגיבור". על עבודתו בימי המלחמה הראשונים בעיירתו בגולה כתב בספר "על משואות פולין" (1940) בחתימת "חבר".

כובד על ידי

דילוג לתוכן