נוסבאום, מנחם (מרצל)

בן ליפמן ורנטה. נולד ביום ט"ז בטבת תש"ז (8.1.1947) בלודז' אשר בפולין. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1957 ומנחם אז כבן עשר. אחרי עלייתם למד מנחם בבית-הספר היסודי "עליות" והמשיך בלימודיו התיכוניים בבית-הספר המקצועי "אורט". בלימודיו גילה כשרונות מיוחדים בשיעורי שרטוט והנדסה ובביתו, לאחר מות אביו, היה עמוד-התווך של בני-הבית. הוא היה קשור מאד לאביו ולאחר מותו הרגיש בהיעדרו; הוא היה חסר לו מאד, אך נוקשותו העדינה עזרה לו להבליג על רגשותיו מבחינה חיצונית. הוא רצה לנחם את אמו ואחותו ולעודדן וכן השפיע עליהן לפנות אל העתיד – ובכך נקשרו שלוש הנפשות הללו זו בזו. כשהגיע גיל-הגיוס גויס לצה"ל; זה היה באוגוסט 1965, ולאט לאט עלה בסולם-הדרגות עד שהצטרף לצבא-הקבע בדרגת סגן. מפקד טוב ומנהיג מוכשר היה ושתי תכונות אלו גילה עוד בהיותו תלמיד בבית-הספר וחבר "הצופים" ו"השומר הצעיר". כאדם בכלל, כבן, כאח, כחבר וכמפקד בצה"ל היה חינוכו מבוסס על ערכים שיש להקנות לכל בן-אדם בחברה האנושית – והישראלית בפרט. מה מאד היטיב מנחם לדעת כיצד לתת לכל אחד את המגיע לו ואת כל מרצו וכשרונו היה מקדיש לסייע לחברה כולה. אך הגורל רצה שלא יאריך במעשיו, כי ביום א' בתשרי תשכ"ט (23.9.1968) נפטר מנחם בזמן שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד-יחידתו, במכתב-תנחומיו לאמו, כתב בין השאר בזו הלשון: "מנחם הקרין מאישיותו והיה יוצא דופן בגרותו ואפיו מרוב בני-גילו. כשנתיים שירת מנחם תחת פיקודי ובראשית ההיכרות ראיתי שלפני אדם שהתנסה ביסורי-החיים ויודע לתקוף ולטפל בבעיות מתוך בגרות אפיינית לו".