נוי-ג’מיל, אייל

בן רחל ואליהו, נולד ביום י"ח באדר א' תשכ"ב (22.2.1962) בפתח-תקוה. אייל למד בבית-הספר היסודי בעין-גנים, ולאחר שסיים שמונה כיתות, עבר ללמוד בבית-הספר לקציני-ים בעכו. אולם כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, הוא העדיף לשרת בחיל קרבי בשדה. בנובמבר 1981 התגייס אייל לצה"ל, ושירת בחיל-הצנחנים. לאחר שעבר אימוני טירונות, הוא השלים קורס קשרי חי"ר. אייל נשלח לקורס מ"כים, אך במהלך הקורס פרצה מלחמת שלום הגליל, ויחידתו עלתה לחזית בלבנון. הוא לחם בחוד המוביל בגיזרה המערבית, כקשר של מפקד פלוגתו. במהלך הקרבות נסע אייל זקוף-קומה על נגמ"ש, כדי לעקוב אחרי המתרחש סביבו. ביום הראשון למלחמה, ט"ו בסיוון תשמ"ב (6.6.1982), הגיעה יחידתו למבואות צור. צרור יריות שפגע בו שם קץ לחייו. הנגמ"ש עלה באש וגופתו של אייל נעדרה ימים אחדים, עד שנמצאה וזוהתה. הוא הובא למנוחות ביום כ"ג בסיוון תשמ"ב (14.6.1982) בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה. בן 20 שנים הוא היה במותו. אחרי שנפל, הועלה אייל לדרגת רב"ט. אייל השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "אייל נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל מצטיין ובעל פוטנציאל אישי גבוה מאוד. היה חביב על חבריו". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, שהקריבה קורבנות רבים על מזבח ביטחון העם והמדינה. חיילי בית-הספר הארצי למ"כים ומפקדיו ימשיכו ללכת בדרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה, כדי לבצר את ביטחון העם".