נויס, גד-שמעון

גד, בן אסתר ואשר, נולד ביום כ' בחשון תשי"ד (29.10.1953) בתל- אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "גרץ" ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-עירוני ה', במגמה הריאלית. גד, שנקרא בפי כל גדי, היה צעיר עליז ואוהב חיים. הוא היה בעל חוש הומור מצוין וידע תמיד להפיג את המתח בסיפור עליז או בבדיחה. הוא ידע ליהנות מהדברים היפים שבחיים, ומיצה מכל דבר את מרב ההנאה שניתן להפיק. גדי הקדיש זמן רב לקריאה ולרכישת ידע והשכלה בתחומים שחרגו מן הנלמד בבית-הספר. הוא גיבש לעצמו השקפת עולם ומערכת ערכים, שהייתה מבוססת על אי- נכונות לקבל דברים כמובנים מאליהם. הוא התנגד לתכתיבים ולא הסכים לנהוג על-פי מוסכמות החברה, וידע תמיד למצוא את הטיעון הנכון להצדקת התנהגותו. גדי הרבה להתווכח עם בני גילו,בבית-הספר ובצבא, וניסה לשכנע אותם בצדקת דבריו. לשם כך היה מביא לפניהם עובדות ונתונים שהפיק מתוך הספרים הרבים שקרא, והיה מגן על השקפותיו בלהט ובדבקות. הוא היה בעל דעות ברורות בענייני מדיניות וחברה ושאף לתקן את העיוותים שנתגלו בחברה ואף מוכן היה להקדיש למשימה זו את כל זמנו ומרצו. גדי היה אדם שחיפש צדק ואמת. הוא סירב להסכים עם מעשי עוול או עם פגיעה באדם, והיה מוכן לצאת למאבק ארוך עד שייעשה הצדק וימנע העוול. גדי לא נרתע מהשמעת דברי ביקורת נוקבים בפני כל אדם שמצא אותו ראוי לכך. גם בבית-הספר וגם בעת השירות הצבאי, לא נרתע מלבקר מורים ומפקדים, בשעה שסבר שלא נהגו כשורה. הוא שנא אלימות וראה צורך חיוני בהשגת שלום. גדי השמיע דעות בדבר הצורך בהשגת השלום ומניעת השימוש בכוח כדרך לפתרון סכסוכים. אולם דיעות אלה לא מנעו ממנו לגלות רוח של פטריוטיות ונכונות להקרבה למען המדינה. לאחר שסיים את לימודיו ולפני שגויס לשירות בצה"ל עשה גדי באילת, שם בילה ברחצה בים ובסיורים באזור. הוא נהנה מתקופת חופשה חסרת דאגות שעברה עליו בנעימים, כשהוא מתוודע לבני נוער מארצות שונות וקושר עמם קשרי ידידות. גד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר כתותחן ונשלח לשרת בגדוד טנקים בסיני. אחרי תקופת שירות סיים בהצלחה קורס מפקדי טנקים ונשלח לשרת ביחידה מיוחדת, שעסקה בפיתוח אמצעי לחימה. כשפרצה מלחמת יום- הכיפורים חיפש גדי את הדרך להצטרף לכוחות הלוחמים. האדם רודף השלום ושונא המלחמה רצה להגיע במהירות לשדה הקרב, שכן חשש שהמלחמה תסתיים בלי שיטול בה חלק. הוא וחבריו ליחידה הצטרפו לכוחות הלוחמים בסיני והשתתפו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), השתתף גדי עם חבריו בקרב לכיבוש "החווה הסינית" ולחילוץ כוחות הצנחנים שהיו במקום. בקרב זה, שהיה אחד הקרבות לפריצת הדרך לתעלה, נפצע גדי. הוא מת מפצעיו ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. חבריו ליחידה הוציאו לאור חוברת לזכרו ולזכר חיילי היחידה שנפלו במערכה, ובה דברים על דמותו.