נוימן, קלמן

קלמן, בן יונינה ושמואל, נולד ביום ב' בסיון תשי"ג (16.5.1953) בבילבה בפולין, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957. המשפחה השתקעה בקיבוץ שפיים והוא למד שם בבית-הספר היסודי ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בשפיים. קלמן היה צעיר אוהב חיים ושמח בחלקו. עד מהרה התאקלם בחברת בני גילו בקיבוץ והפך לרוח החיה שבחבורה. הוא היה מקובל על חבריו בזכות חוש ההומור שלו, עליזותו ורוחו הטובה, שהתחבבו על הכל. קלמן היטיב לנגן בגיטרה ולעתים קרובות היו חבריו מתאספים בחדרו ומלווים את נגינתו בשירה. מנעוריו היה שותף לפעילות חברתית ענפה, לרבות מסיבות ריקודים, מסעות רכיבה על אופניים ורחצת לילה בבריכה. כאדם היה צנוע ומסתפק במועט. בכל דרכיו נהג בשקט ובאיפוק וזכה לאהדת חבריו ומוריו בזכות נכונותו לעזור תמיד לכל דורש. חבריו מציינים כי היה נעים הליכות וכי כולם ביקשו את קרבתו, שכן נעים וטוב היה במחיצתו. מטבעו היה שקט ומכונס בתוך עצמו, אך בחברה היה תמיד שמח וידע להשרות משמחתו על חבריו. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" והשתתף בפעולותיה יחד עם חבריו לקיבוץ. קלמן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר כאיש צוות-טנק ונשלח לשרת בחטיבת השריון 7. הוא השתתף באימונים ובפעילות המבצעיתשל יחידתו והיה חייל ממושמע, הממלא את תפקידו בדייקנות וברצון. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה קלמן בקורס מפקדי-טנקים, שנערך בבית-הספר לשריון. הוא וחבריו צורפו לכוחות הלוחמים בסיני והשתתפו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. בקרב לכיבוש העיר קנטרה ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע קלמן ונהרג. גופתו נמצאה רק כעבור חמישה חדשים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ שפיים. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. דברים על דמותו כלולים בעלון שהוציאו לאור חבריו לקיבוץ שפיים.