נוימן, פטר

בן ולריה והרמן. נולד ביום ב' בכסלו תש"ח (15.11.1947) בהונגריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ז. את שלוש שנות לימודיו הראשונות עשה בהונגריה. אחרי-כן למד בבית-הספר היסודי 'נתיבים' בקרית חיים ובבית-הספר התיכון-המקצועי העירוני במקום. פטר גויס לצה"ל באמצע חודש פברואר 1966 והוצב בחיל התותחנים. הוא התחיל את שירותו כתותחן והמשיך כמש"ק רכב. במלחמת ששת הימים לחם עם היחידה אליה השתייך. כשסיים את שירותו הסדיר התנדב לשירות הקבע. בעיצומה של מלחמת ההתשה הצטרף ליחידת תותחנים כמש"ק רכב ולאחר-מכן כסגן מ"פ מפקדה. במלחמת יום הכיפורים לחם עם יחידתו ברמת הגולן בגזרה הדרומית. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה ברמה וספגה אבידות רבות וקשות. לאחר המלחמה עבר לשרת ביחידת המת"פיה. בשנת 1976 עבר לאגד שאך זה הוקם ושירת בו כקצין רכב. כאשר עבר חלק מהאגד למחנה בצפון, מונה למפקד המחנה. וזה היה תפקידו האחרון. להלן הערכות מפקדיו המצויות בתיקו האישי: "נגד מעולה, מבצע כמה תפקידים, גם משימות שלא בתחום אחריותו. אחראי, יעיל, תורם רבות ליחידה". "מסור בצורה בלתי רגילה. נתן דוגמה אישית. בעל כושר ארגון". "משמש כמפקד מחנה באגד ומסייע בנושאים שונים. מבצע תפקידו כראוי ובמיוחד מבצעים מיוחדים, קשים. מסוגל להרים דברים במהירות וביעילות". ביום י"ח בכסלו תשמ"ח (9.12.1987) נפל פטר בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, אילדיקו. למשפחתו נשלחה תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. במכתב תנחומים לרעייתו כתב מפקדו: "נוימן היה לאנשי האגד ולגבי כמו עץ רחב שחיי האגד התנהלו סביבו ובצילו".