נוימן, לביא

לביא, בן צביה ויואל, נולד ביום ז' בתשרי תשי"ב (7.10.1951) בנתניה. הוא למד בבית-הספר היסודי "איתמר בן-אבי" ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "טשרניחובסקי". הוא השלים את בחינות הבגרות בבית-הספר "תיכון חדש" בנתניה ועמד בהן בהצלחה. לביא היה צעיר מלא חדוות חיים, שידע לשמוח וליהנות מהחיים. הוא היה נער עליז, אוהב שירה ומצטיין על רחבת הריקודים. כמו כן היה חובב טבע, הרבה לטייל ולסייר ברחבי הארץ, ואהב לקרוא ספרות יפה ושירה עברית. בכל מעשיו ובכל אשר הלך, תמיד חיפש ומצא בכל תופעה את החיובי ואת היפה, וידע להשרות סביבו אווירה נעימה. לביא היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר", השתתף בפעילות החברתית במסגרת התנועה, במסעות ובמחנות העבודה. הוא היה חבר בגרעין "עירון", שמטרתו הייתה להצטרף להתיישבות העובדת. עם חבריו לגרעין עבר את מסלול השירות בנח"ל. לביא גויס לצה"ל בסוף יולי 1969 והצטרף לשורות הנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות סיים קורס צניחה והוסמך לענוד כנפי-צנחן. הוא עשה את תקופת ההכשרה החקלאית בהיאחזות הנח"ל בגשור, ואחרי-כן עשה זמן מה בקיבוץ ברעם. במסגרת האימון המתקדם סיים בהצלחה קורס מפקדי כיתות, והשתתף עם יחידתו בקרבות מלחמת ההתשה. לפני ששוחרר מהשירות הסדיר הוסב מקצועו הצבאי והוא הוכשר כתותחן בטנק. עד לסיום שירותו עשה בקיבוץ שדה-יואב. בסוף יולי 1972 שוחרר לביא מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון. אחרי השחרור הצטרף לקיבוץ שדה-יואב שבנגב הצפוני. הוא אהב את עבודת האדמה ועבד בענף גידולי השלחין. סיפוק רב מצא בחיי השיתוף המיוחדים לקיבוץ, אך יחד עם זאת שאף להמשיך בלימודים ולהעשיר את ידיעותיו. רצונו היה לשלב לימודי בוטניקה וגיאוגרפיה עם חייו כחבר קיבוץ, אך לא הספיק להגשים את חלומו. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. הוא השתתף בקרבות לפריצת הדרך לתעלת סואץ ובחיסול מעוזי הצבא המצרי ממערב לתעלת סואץ. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) תקפה יחידתו את העיר סואץ. בקרבות שהתנהלו ברחוב הראשי של העיר נפגע הטנק של לביא והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "סמל לביא ז"ל שירת ביחידתנו כאיש צוות טנק והוכיח את עצמו כאיש מקצוע מעולה, אמיץ ומסור. הוא היה מקובל ואהוד על חיילי היחידה ובלט ברצונו לעזור לחבריו". חבריו לנשק הוציאו לאור חוברת ובה סיפור הלחימה של הגדוד שלו במלחמת יום-הכיפורים. בחוברת זו כלולים דברים על דמותו, לצד דברים על חבריו לנשק, שנפלו במערכה.