נוימן, ברנרד (ברק)

בנם-יחידם של סופיה וזינדל הכהן, נולד ביום י"ד באדר תרפ"ו (28.2.1926) בסטארי-סאמבור, פולין. בהיותו בן שש נתייתם מאביו וחונך על-ידי אמו לאהבת ישראל וארץ-ישראל. בעירו סיים 7 כיתות בבית-ספר יסודי ולמד עברית בשיעורים פרטיים. מילדותו שאף לעלות לארץ-ישראל. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה ואחרי הפלישה הנאצית לפולין, נמלט עם אמו לרוסיה. שם עבד עבודה קשה בחקלאות, אך קיבל זאת באהבה, בראותו בכך הכשרה לארץ-ישראל. בתום המלחמה חזר בשנת 1946 מרוסיה לעיר שטטין, פולין, הצטרף לקיבוץ ועימו עבר לגרמניה. בברגן-בלזן למד חשמלאות בבית-ספר טכני ושירת כשוטר במשטרה היהודית. התנדב ל"הגנה" ועלה לארץ ב-8.8.1948. חמישה ימים בלבד שהה עם אמו בבית-העולים ויצא לירושלים. מיד התגייס לצבא ישראל ושירת בפלוגה א' בגדוד "מוריה". אהב את הארץ וכתב עליה במכתביו באהבה ובהערצה. אולם רק 7 שבועות חי בארץ חלומותיו. ברנרד נפל בקרב יריות בירושלים ביום כ"ח באלול תש"ח (2.10.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. בשעת הלוויתו אמר מפקדו לאמו, שהיה "החייל הטוב ביותר בפלוגתו". ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.