נויווירט, איתן

איתן, בן לאה וחנן, נולד ביום ג' בחשון תש"ד (1.11.1943), בקיבוץ שדה-נחמיה. הוא למד בבית-הספר היסודי בשדה-נחמיה ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון-מקצועי בקיבוץ אפיקים. איתן היה חבר נאמן ופעיל בקיבוצו, שדה-נחמיה, והיה ממשיך דרכו של אביו, כעובד בענף הפלחה. איתן גויס לצה"ל במחצית יולי 1962 והתנדב לנח"ל. לאחר שסיים את הטירונות שירת בגדוד חיל-רגלים במסגרת הנח"ל. בתחילת פברואר 1965 שוחרר איתן מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל הרגלים בפיקוד הצפון. ביחידה זו עבר קורס מקלענים ועמה השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים. לאחר שנשא לאישה את זהבה, בת קרית-שמונה, עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בנצרת-עילית. הוא עבד בתעשייה הצבאית ונחשב עובד חרוץ ושקדן. ב-12 במאי 1970 נולדה בתו ניצנית, שלידתה גרמה לו אושר רב. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום 2.1.1974 נפצע איתן בקרבות מלחמת ההתשה שהתחוללו באזור תל-פארס. הוא מת מפצעיו ביום כ"ט בטבת תשל"ד (24.1.1974) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ שדה-נחמיה. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.