נודל, ישראל

בן פתחיה וצילה. נולד ביום ט"ז באב תש"ח (21.8.1948) בעיר לובלין שבפולין. בשנת 1964 הגיע ישראל לארץ. הוא היה אז כחוש וצנום ומלא פחדים מפני החיים וקשייהם. הוא בא לקיבוץ געש וראשית דרך חינוכו הייתה קשה. אולם הוא התגבר על כל הקשיים, התעודד והגיע להישגים מצוינים בהתחשב במצבו. הוא גדל והתפתח הן בגוף והן ברוח ותהליך זה נמשך והתעצם משעת גיוסו ואילך. ישראל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1968, הוצב לחיל-האויר ושירת כמכונאי מוטס. הוא היה חייל מצטיין וממושמע מאוד ומילא את כל המוטל עליו בנאמנות. בראשית פברואר 1971 הצטרף לצבא-הקבע. כשם שהיה בן מסור להוריו ואח אהוב, כן היה ידיד נאמן לחבריו. ביום ט"ו בתמוז תשל"א (8.7.1971), נפל סמל ישראל יחד עם תשעה מחבריו, בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנס-ציונה. בחוף דקלה שבפתחת רפיח, שנקרא על-שם ישראל וחבריו "חוף העשרה", לא הרחק מן המקום בו נפל מסוקם, הוצב סלע ענק ולזכרם – "גלעד העשרה". המושב הסמוך נקרא על-שמם "נתיב העשרה;" פרשת חייהם ומותם הונצחה בספר, שהוצא לזכרם על-ידי המשפחות ונקרא "העשרה".