נוביק, הרצל

בן ישראל. נולד בשנת תרס"ד (1904) בעיירה וולפה שבפולין למשפחה יהודית אמידה ובשנת 1926 עלה כחלוץ לארץ-ישראל. כאן התגורר בפתח תקוה, בה עבד עבודות שונות, ואחר כך עבר לכפר סבא ושם עבד בפרדס. במערכה לשמירת העבודה העברית. השתתף בשביתת שבת ליד הפרדס, ולאחר שהוזעקה לשם המשטרה נעצר עם שאר משתתפי השביתה ונכלא לימים אחדים. מחמת המשבר הכלכלי החמור שפקד אז את הארץ שבו רבים מחבריו לחוץ-לארץ אך הוא דבק בה ונשאר. "לסבול בארץ יש טעם", כך אמר. באותם ימים הוקם המושב צופית ליד כפר סבא והרצל, ששאף כל ימיו לגור בכפר, הצטרף למושב, נשא אשה ובשנת 1935 נולד בנו. בסוף 1935 עזב את צופית בגלל חובות שרבצו עליו, עבר לאזור השומרון והתקבל כמנהל עבודה בפרדסי "מרץ". במקביל הצטרף כחבר למושב עין עירון שליד כרכור, ונמנה עם חברי ה"הגנה" שם. הוא נודע בקרב חבריו ומכריו כעניו וישר-דרך, נוח לבריות ואיש-משפחה מסור. בתשעה באב תרצ"ח התנפלו ערבים על עובדי אחד הפרדסים, הרגו שומר אחד ופצעו שני. ביום י"ב באב תרצ"ח (9.8.1938) יצא הרצל בלווית עובדים נוספים לעבוד בפרדס. המכונית שבה נסעו עלתה על מוקש בכניסה לפרדס והרצל נהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחדרה. הניח אשה ובן.