נובוסלסקי, אהרון

אהרון, בן רחל ויצחק, נולד ביום כ"ד באדר תש"י (13.3.1950), במינסק שברוסיה, ועלה עם משפחתו במאי 1960. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי בעיר מינסק. בהיותו בן שבע עבר עם הוריו לפולין והמשיך ללמוד בבית-ספר יסודי יהודי, במקום מגוריהם החדש. בשנת 1960 הגיעה משפחתו לארץ והשתקעה בקרית-גת. כעבור שנה עברו להתגורר בבת-ים והוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי הממלכתי ג' בעיר. אהרון היה נער צנוע ונחבא אל הכלים. העובדה כי נאלץ לעבור מארץ לארץ ולהסתגל תמיד לחברה חדשה ולתנאים חדשים השפיעה עליו וגרמה לו שיתרחק מחברת בני גילו. בנערותו היה מסוגר בתוך עצמו ומצא עיסוקים רבים, שאינם דורשים חברת בני אדם. הוא הרבה לבלות במחיצת הוריו וניסה לסייע להם לבסס את מעמדם בארצם החדשה. הוא הבין היטב את הקשיים הרבים שהוריו נתקלו בהם, וכמו כן למד על התלאות בהן התנסו הוריו בימי מלחמת העולם השנייה. לכן עשה ככל יכולתו כדי להיות עמם ולהנעים את זמנם. לאחר שסיים את לימודיו החל לעבוד כמסגר-מתלמד בבית-החרושת למנועים חשמליים "אושפיז" בחולון, שם עבד שנה אחת. אחרי כן עבד כמסגר בבית מלאכה להתקנת מעליות בתל-אביב. אהרון גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר כתותחן וכקשר בטנק ונשלח לשרת בחטיבת "ברק", בתפקיד טען-קשר. הוא עשה את שירותו הצבאי ברמת הגולן והשתתף באימונים ובפעילות המבצעית של החטיבה. כמו-כן השתתף בפשיטות שערכו כוחות צה"ל על ריכוזי מחבלים בלבנון. הוא צוין כחייל מסור, שמילא בדייקנות ובשלמות את כל המשימות שהוטלו עליו, והיה אהוד על חבריו ומקובל על מפקדיו. בתחילת פברואר 1971 שוחרר אהרון מהשירות הסדיר והוצב ביחידת מילואים של חיל השריון. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. לאחר השחרור התגורר עם הוריו בחולון ועבד בבית-החרושת למוצרי בשר "ריכרד לוי". אהרון היה חובב ספורט נלהב, שיחק בכדורגל ובכדורסל ולא החמיץ את התחרויות של הקבוצה האהודה עליו. הוא היה עובד מסור, ראה ברכה בעבודתו והצליח לסייע בפרנסת המשפחה. הוא רקם תכניות רבות לעתיד ואף עמד לשאת לאישה את חברתו ולהקים בית בישראל, אך לא זכה להגשים את חלומו. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפגע אהרון ונהרג, בקרבות הקשים שהתחוללו ליד הכפר נאפח. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם, סמל אהרון ז"ל, שרת ביחידתנו כאיש צוות-טנק ומילא את המוטל עליו במסירות ובנאמנות. יכולתו המקצועית ודבקותו במטרה תוך כדי לחימה שימשו מופת לחבריו. לכם אבד בן ולנו – רע ולוחם ללא חת"