נהרי, יעקב

בן עמרן ולאה. נולד בתימן בשנת 1938 ובשנת 1949 עלה ארצה עם משפחתו, שהשתקעה במושב גבעת-כח. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר הממלכתי-דתי במקום והמשיך ללמוד בבית-הספר בעיינות. יעקב חונך על ברכי התורה והמצוות ועד יומו האחרון היה נאמן לערכים אלה. הוא היה חברבתנועת הנוער הדתית "בני-עקיבא", כחניך ואחר-כך כמדריך, והקדיש את רוב זמנו להדרכה. הוא הדריך בסניף בני-עקיבא בהרצליה-עמל והתחבב על חבריו ועל חניכיו. כן שימש כסגן מנהל מרכז הנוער במקום. יעקב התגייס לצה"ל במחצית פברואר 1957 ובתקופת שירותו סיים קורס חבלה ושימש כחבלן בשירות סדיר וגם בשירות המילואים. לאחר שהשתחרר, המשיך לעבוד בהדרכה בבני-עקיבא ויחד עם זאת נתקבל לעבודה ברבנות בתל-אביב, במחלקה לכשרות. הוא מילא את תפקידיו בנאמנות, ביעילות וביושר. הוא היה מסור להוריו וקיים בקפדנות את מצות "כבד את אביך ואת אמך". גם לאחר שנשא אישה והקים בית לעצמו, היה קשור מאוד להוריו. מסירותו לאשתו ולילדיו הייתה לשם דבר והוא השתדל בכל מאודו לתת להם חיים נוחים ומאושרים. הוא היה טוב לב ונעים הליכות והתחבב על הבריות בזכות יחסו ההוגן לכל אדם. בתקופת מלחמת ששת הימים מילא בנאמנות את התפקיד הקשה שהוטל עליו וזכה לאות המלחמה. בים ג' באלול תשל"ג (31.8.1973) נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהרצליה. הניח אישה ,בת ובן. מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים למשפחה: "יעקב היה חייל למופת ובמשך כל תקופת שירותו ביחידה מילא את המשימות שהוטלו עליו במסירות וביעילות ודווקא הוא אשר בחר בתפקידים הקשים, בטענה שהוא מסוגל למלא ולבצע הרבה יותר מהמוטל עליו".