נדלר, אברהם (אברמיקו)

בן אטל ויעקב, נולד ביום ג' בתשרי תרפ"ז (11.9.1926) בבוקרשט, בירת רומניה. לאחר שסיים את חוק לימודיו בבוקרשט למד נהגות ועזר בפרנסת המשפחה. בנעוריו הצטרף לתנועת "גורדוניה". בתקופת המלחמה העולמית נשלח לטרנסניסטריה למחנה-עבודה. לאחר כשנה וחצי חזר לבוקרשט ונפגש עם משפחתו, שמצבה הכלכלי היה דחוק מאוד. הוא עזר כפי יכולתו למשפחה והמשיך לפעול בתנועת "גורדוניה". אברהם החליט לעלות לארץ ויצא בראש קבוצת אנשים שהצליחה לעבור גבולות ולהגיע לאיטליה. בחודש אוגוסט 1946 הגיע לארץ וירד בשלום בחוף קיסריה בלי שאוניית המעפילים תיתפס בידי הבריטים. ראשית דרכו בארץ היתה בקבוצת ניר עם, ולאחר חודשים מספר עזב את הקבוצה והתיישב בהרצליה, עבד כנהג ואת הכסף שהשתכר שלח להוריו, שעדיין נשארו בחוץ-לארץ. היה חבר ה"הגנה". מהימים הראשונים של מלחמת-העצמאות השתתף בפעולות בשרון. עם הקמת צה"ל הצטרף אליו ולחם בשורות חטיבת "כרמלי". אברהם נפל בפעולה בסג'רה ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.