נג’ר, יעקב (יענקל)

בן שודיה ושלום, נולד ביום כ"ב באלול תרצ"ב (23.9.1932) בעיר מכאדר, תימן. עלה לארץ ב-30.4.1943, והתיישב בשכונת נווה ציון בראשון לציון. היה חבר ה"הגנה" מנעוריו ובה התאמן. חבריו כינוהו בשם החיבה "יענקל". סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ומגיל 14 החל לעבוד בחקלאות. כן למד לנגן באקורדיון ובמפוחית-פה. עם הכרזת המדינה התגייס ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני", אם כי טרם היה חייב גיוס. מפקדו העיד עליו שכל אנשי יחידתו הוקירוהו בגלל אופיו השקט ואומץ-לבו בקרב. יעקב לא התלונן על הקשיים והסתגל לכל מצב. היה מקלען טוב וידע לטפל כהלכה בנשקו. יעקב השתתף בקרבות רבים ובין היתר לחם במשלטים שליד טול-כרם ובנגב. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). הוא עודד את חבריו וקרא להם להתקדם עד רגעי חייו האחרונים. נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.