נגלי, חיים

בן זיסלה ויעקב, נולד ביום י"ג באלול תרע"ג (15.9.1913) בעיר בלוי, לטביה. חונך ברוח המסורת היהודית וערכי הציונות ואף עבודת החקלאות לא היתה זרה לו, באשר לאביו היתה חווה משלו ומשק-עזר ליד ביתו בעיר. חיים היה אחד מפעילי התנועה הציונית בעיירתו ושאף לעלות לארץ-ישראל. בהיותו בן 17 נתייתם מאביו, ושנה אחר-כך – מאמו, ומאז היה המפרנס העיקרי של משפחתו. בשנת 1935 עלה חיים לארץ עם חברתו והצטרף לקיבוץ כפר גלעדי. חיים השקיע את כל מרצו וכוחו בעבודת מטעים וכוורנות ואף נטל על עצמו תפקידי הגנה אחראיים במסגרת הכשרת הפלמ"ח והנוטרות. כאחד מראשוני הפלמ"ח השתתף בפשיטה לסוריה. בימי אל-עלמיין נשלח לדרום הארץ לשם הדרכה צבאית. שוחרר לזמן-מה ושב לעבודה במשק והתנדב למפעל גידול הדגים שהיה אז בראשיתו. בינתיים הוטל עליו לצאת לחוץ-לארץ לשם העלאת מעפילים אבל האנגלים תפסוהו בירכתי האונייה. בתחילת מלחמת-העצמאות שימש כשומר-שדות במשק וכחבלן וגויס לחי"ש הנפתי. כסגן מ"מ היה האחראי להגנת רמות נפתלי. הוא נקבל לקורס מ"מים ולפני סיום הקורס נקרא לשמש אחראי להגנת משלט עזזיאת. עם אנשיו מחטיבת "עודד", עמד בגבורה עקשנית נגד הסורים ונפל ביום י"ב בתמוז תש"ח (19.7.1948), בנפול המשלט בידי האויב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר גלעדי. השאיר אישה, סוניה, ושני ילדים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.