נגאוקר , יונתן (הנוך)

בן מרים וחנן. נולד ביום כ"ב בתשרי תשמ"ב (20.10.1981) בהודו, אח צעיר ליפת ולעופרה. ילד שובב ותוסס, שאהב לשיר ולעשות שמח. כבר בגיל צעיר היה 'טכנאי קטן', שאהב לפרק, להרכיב ולהבין איך פועל כל דבר. בשנת 1987 עלה עם משפחתו לארץ. הם התיישבו ברמלה ויונתן, יוני, בפי כל מכריו, נקלט בקלות ולמד מהר מאוד את השפה העברית. הוא למד בבית-הספר היסודי 'חורב' ובתיכון-המקיף העירוני ברמלה. כבן זקונים דאג יוני לעזור בעבודות הבית ועבד ועזר להוריו בפרנסה. תמיד אהב לסייע לזולת, ואת כל הבא מולו קידם בחיוך ובאמירת שלום. הוא רכש בארץ חברים רבים, והיה ידוע כ'מסמר' של החבורה, זה שבבואו לכל אירוע הביא עימו שמחה שדבקה בכל הנוכחים. משנולד אחיינו יוגב היה יוני מאושר, ובכליון עיניים ציפה להולדת אחיין נוסף, אך לא זכה לכך. בחודש נובמבר 1999 התגייס יוני לצה"ל, והוצב בחיל-החימוש. הוא שירת כמאבטח מתקנים בבסיס במרכז הארץ, וביקש לעבור לשרת כלוחם ב'גבעתי'. ביום כ"ב באדר תשס"א (17.3.2001) נהרג יוני בתאונת-דרכים בכניסה לירושלים והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין ברמלה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. מפקדו, סא"ל אבנר, מספר: "יונתן, באופיו השקט והמיוחד, ברצינותו, בנחישותו ובנכונותו המתמדת לתרום, היווה דמות הראויה להערכה רבה ביחידתו. הכבוד והאהבה שרחשו לו חבריו ליחידה ניכרו על פניהם, עת ליווהו בדרכו האחרונה. משאלתו של יונתן, להמשיך ולשרת כלוחם, עמדה לפני מימוש עת נקטף מאתנו בטרם עת."