נברה, גדי

בן דריו ורנטה, מיוצאי איטליה. הוא נולד ביום כ"ט בשבט תשי"א (7.1.1951) בקיבוץ רגבים. בהיותו בן שנתיים נסע עם הוריו למילנו ושהה בבית סבו וסבתו במשך שנתיים. את יום הולדתו הרביעי חגג בביתו בחדרה. הוא סיים לימודיו בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב" בחדרה, למד שנה אחת בבית-הספר התיכון "אורט" בנתניה, אך כעבור שנה העדיף לשוב לחדרה וללמוד עם חבריו בבית-הספר התיכון שם. את תעודת הבגרות קיבל באביב 1969. במשך לימודיו ביקר פעמים אחדות באיטליה ושהה חודשים אחדים באנגליה. בילדותו קרא לעצמו "הצבר ממילנו". באופיו היה "צבר" – סגור וקשור לארץ. הוא אהב את הנגב והרבה לטייל בארץ. יחד עם זאת ספג את התרבות האיטלקית בביקוריו באיטליה. במגירת שולחנו נמצאו גלויות של פסלי מיכאל-אנג'לו ועל כל גלויה תרגם לעברית את הכתוב בה באיטלקית. כאשר הגיע בפעם הראשונה לוונציה, כשהיה בן שלוש, וראה בכיכר סן-מרקו את תנועת הסירות, את היופי האמנותי-ארכיטקטוני של הכיכר, פנה אל אמו ואמר לה: "אמא אני שר". גדי היה החוליה המקשרת של המשפחה בין העבר לעתיד. הוא עמד על כך שיינתן לו ריהוט משרדו של סבו, שולחנו וארונו הישן ובהם ריהט את חדרו. על קירות חדרו תלה תמונות "פופ", מפת הירח וציורים של וולט דיסני. באחת ממגירות שולחנו שמר תמונות אמנות וביתר המגירות היו כלי עבודה, חלקי מנוע של טיסנים וחלקי שעונים שפירק כדי ללמוד את מנגנונם. היו לו "ידי זהב" וכישרון טכני. בשעה שהיה צורך בתיקון כלשהו פנו תמיד אליו, ואף פעם לא הכזיב. גדי היה חבר במועדון התעופה בחדרה, השתתף בקורס מדריכים והדריך במועדון שנים אחדות. בחופשות ובתקופה שלפני הגיוס עבד עם אביו במפעלי הנייר בחדרה. הוא גויס לצה"ל ביולי 1969 והתנדב לשרת בחיל-האויר. במשך יותר משנה היה פרח טיס; משם עבר ליחידה בסיני ולאחר מכן שירת במרכז הארץ ביום ט"ו בתמוז תשל"א (8.7.1971), נפל סמל גדי, יחד עם תשעה מחבריו, בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחדרה. מחנכו סיפר: "היתה בו ספקנות גברית ועניינית. – – – הוא שאל: באיזו זכות מכתיבים המבוגרים את המטרות? מדוע צריך להחליט מיד? מי אמר שצריך להתארגן ולהסתדר על-פי עולם המבוגרים? מה הרע בקצת נחת של תהייה, של שאלות, של לא להחליט עדיין – – כאורה הייתה נפשו עשויה תכונות שאינן מצטרפות זו לזו: עמידה מן הצד והתבוננות מכאן, – לקיחת חלק והצטרפות מכאן. שתקנות מכאן – ותובענות מכאן. אך למעשה, היה עשוי חטיבה אחת. חטיבה וחתירה אחת של במו ידיו לעשות ולהבין". פינת זיכרון לזכר גדי וחבריו הוקמה ביחידתם, כן הוציאה היחידה אלבום לזכרם; מועדון התעופה הארצי מעניק גביע נודד על-שמו של גדי; במועדון הנוער בגבעת אולגה נבנה אגף חדש על-שמו; בחוף דקלה שבפתחת רפיח, הנקרא על-שם גדי וחבריו "חוף העשרה", לא הרחק מן המקום בו נפל מסוקם, הוצב סלע שחם ענק לזכרם, "גלעד העשרה;" מושב באיזור נקרא על שמם "נתיב העשרה;" פרשת חייהם ומותם הונצחה בספר "העשרה" שהוצא לזכרם על-ידי המשפחות.