נבנהויז, חנוך

בן צפורה ומנחם. נולד בב' בכסלו תרפ"ז (8.11.1926) בצ'נסטוכוב שבפולין. בהיותו בן שמונה עשר חודשים עלתה המשפחה לארץ-ישראל. מיד עם בואם לארץ חלה חנוך קשה והוכנס לבית-חולים. הרופאים לא תלו תקוות רבות להחלמתו אך לאחר מאמצים מרובים הצליחו להצילו והוא שב לאיתנו. ילדותו עברה בימי משבר כלכלי בארץ וחיי דחק במשפחה. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי, בו התבלט כתלמיד שקדן שזכה לשבחי מוריו, יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. גם כאן התגלה כעובד חרוץ המסור למלאכתו. אבל עבודתו ובעיותיו האישיות והמשפחתיות לא הסיחו את דעתו מבעיות הכלל. הוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ובמרוצת הזמן נלווה לקבוצת בוגרי התנועה שעמדה להקים קומונה לחיות בה. אחר-כך החליט לעבור לקיבוץ והצטרף ל"גרעין הארץ-ישראלי" בקיבוץ דליה. לימים הצטרף לפלמ"ח. הוא היה צעיר חסון, מבטו גלוי וישיר, כולו שופע עליצות ובדיחות הדעת ועם זאת נוהג בכובד-ראש, בעיקר בענייני תנועתו. ביום ב' בסיוון תש"ז (21.5.1947), בעת מילוי תפקידו תוך כדי אימונים, נהרג. הניח הורים. קיבוצו הנציח את זכרו בדף מיוחד.