נבון, איתן

איתן, בן מרים ויוסף, נולד ביום ט"ז בשבט תשי"א (23.1.1951) בחיפה. הוא למד שש שנים בבית-ספר יסודי בקרית טבעון, והמשיך וסיים את לימודיו היסודיים בחיפה. אחר-כך למד שנתיים בבית-הספר המקצועי בסמ"ת, שליד הטכניון בחיפה. אביו, איש הסוכנות היהודית, יצא לאיטליה בשליחות המדינה ואיתן הצטרף אליו. במילאנו התקבל לבית-ספר של "אורט" ולמד שם שלוש שנים במגמה של רדיו וטלוויזיה. בתקופה שהתגורר באיטליה נפגש פעמים רבות עם יהודים, ששמעו על ארץ ישראל רק בסיפורים. איתן הרגיש חובה לפעול ולהשפיע על ציבור זה. כך החל לעסוק בזמנו החופשי בהדרכת בני נוער מתוך תחושה, כי בהיותו צעיר ישראלי בארץ זרה, יוכל להיטיב ולתרום למען הארץ בקרב היהדות המקומית. המפגשים שלו עם בני הנוער והויכוחים שניהל אתם על הצורך לעזוב את הגולה ולהשתקע בארץ-ישראל, הבהירו לו עצמו את מהותה של הציונות. איתן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל הרגלים. לאחר הטירונות נשלח לקורס מפקדי כיתות ובסיומו נתמנה למפקד כיתה בבסיס הדרכה לטירונים. מפקדיו סיפרו עליו שהיה חייל ממושמע ומסור וכי ידע לעשות ביעילות ובנאמנות כל מה שהוטל עליו. במאי 1973 נשא אישה וביקש להקים בית בישראל. באוגוסט 1973 שוחרר איתן מהשירות הסדיר והחל לעבוד בחברת נסיעות בירושלים. לא עברו חודשיים מיום שחרורו כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים והוא טרם שובץ ביחידת מילואים. מששמע על פרוץ הקרבות מיהר לבית-הספר לשריון כדי לחפש יחידה ולהצטרף אליה. הוא שובץ בכוח "נתי", שהתארגן לעלייה לחזית רמת הגולן. מיד בהגיעו לרמה, נכנס הכוח לקרבות הבלימה. איתן נלחם מתוך נגמ"ש הפיקוד שהתקדם רוב הזמן בראש הכוח. בקרבות קשים ועקובים מדם התקדם הכוח לעומק שטח האויב. בקרב שהתחולל ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) אצל הכפר נסג' במובלעת הסורית, נפגע הנגמ"ש של איתן והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, הורים ואח. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "איתן שירת ביחידת שריון כנהג נגמ"ש פיקוד. בזמן שירותו בינינו הוכיח את עצמו כלוחם וכאדם והרשים את כולנו בהופעתו ובהתנהגותו החביבה".