נבואני, תמיר
בן סמאח ונוואף. נולד ביום 26.5.1988 בכפר ג'וליס שבגליל. הרביעי מבין ארבעה אחים ואחות. תמיר היה בן למשפחה דרוזית מסורתית, ערכית, שמשתלבת בכל מוסדות המדינה בתחומי החינוך והביטחון, וגדל על ערכי אהבת המדינה והארץ. תמיר התחנך בכפר הולדתו והלך בדרך אחיו הגדולים וקרובי משפחתו המשרתים בנאמנות בצבא, חלקם בתפקידים בעלי חשיבות רבה. שאיפתו למצוינות וחתירתו להישגים ניכרה בו מאז ילדותו, ובהגיעו לגיל תיכון, החליט לעבור לפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה, מוסד המכשיר את חניכיו להגיע לפיקוד על יחידות לוחמות. תמיר התגייס לצה"ל בראשית חודש אוגוסט 2006. בעידוד המשפחה פנה לשירות ב"סיירת מטכ"ל" והיה ללוחם הדרוזי הראשון ששירת ביחידת העילית. הוא נשא את דגל הראשוניות, הציבו בראש מעייניו ובכך פרץ את הדרך בעבור העדה הדרוזית כולה. תמיר אהב את היחידה והיה גאה להיות לוחם בה. עם זאת, שמר על צניעות, לא התרברב ולא דיבר על שירותו הצבאי. הוא היה חייכן וחברותי, וחבריו שספדו לו סיפרו: "תמיר כשמו כן הוא, בחור גבוה משכמו ומעלה, עיניים כחולות. אדם שאהב לעזור". בהתקרב סיום מסלול ההכשרה בסיירת יצא תמיר עם חבריו לניווט בדד באזור נחל פארן שבערבה – אזור עם תנאי שטח קשים. ביום 1.1.2008 נפל תמיר בפעילות מבצעית בהר נישפה שבנגב. בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר דיווחו חבריו כי תמיר נפל מצוק בגובה חמישה-עשר מטר. יחידת החילוץ של חיל האוויר שהוזנקה למקום מצאה אותו כשהוא ללא רוח חיים. תמיר היה בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפרו, ג'וליס, כשמאות מלווים את ארונו. הותיר הורים, שלושה אחים – כמאל, סארי וסלמאן ואחות – רנין. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון. על קברו נחקקו המילים: "תמיר בוגר הפנימיה הצבאית לפיקוד. הלוחם הדרוזי הראשון בסיירת מטכ"ל". כתב אחיו סלמן: "בדרכו האחרונה כשהוא לבד – בפסיעותיו צנועות הלכת, ובאופן מותו – ציווה בעבורנו ללכת ביחד, כתף אל כתף ללא מעמד, צבע ועדה. תמיר היווה עבורי אח וחבר נפש אשר השכיל בדרכו הייחודית והאצילה להתוות לי את הדרך והיה דוגמה ומופת לחיקוי והערצה".
