נבואני, עמאד
בנם בכורם של נאיפה וכאמל, נולד ב-14.11.1964 בכפר ג'וליס. עמאד למד בבית-הספר הממלכתי בכפרו, וסיים בהצלחה את בית-הספר המקיף הדרוזי "אחוה" בכפר ירכא. הוא היה ילד שובב והרבה במעשה קונדס עם חבריו, אולם כשהחל ללמוד הפך לנער רציני, חייכן, רגוע, חברתי, בעל כבוד עצמי ונוהג בגינוני ג'נטלמן. כאשר בגר יותר היה עמאד לצעיר חזק וגבה-קומה, יפה-תואר ובעל כושר גופני מעולה. עמאד נטל חלק בפרוייקטים שנערכו בכפר לקידום רווחת התושבים, והיה פעיל ביותר, בתחום החברתי. כן הוא השתתף בקורסים אחדים במסגרת הגדנ"ע: קורס המדריך הצעיר, קורס במזרחנות, קורס מד"צים מתקדם, וסיים בהצלחה קורס גדנ"ע מזרחנים. עם כל תעסוקתו הרבה, נרתם מאוד גם לעזרת המשפחה ועבד הרבה בשדותיה. בפעולותיו הענפות הוא קשר קשרים הדוקים עם בני אדם רבים מכל שכבות החברה הדרוזית. עמאד אהב ספורט, היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל המקומית ונלווה אליה בכל מסעותיה. הוא גם היה צייר מיומן, והרבה לבלות עם חבריו במסעות ציד ובפיקניקים ביערות כאשר המצלמה צמודה אליו ומנציחה את האירועים השונים שבהם נטל חלק. מילדות קיננה בו השאיפה להתקבל ליחידה מובחרת, ולפי גיוסו הרבה עמאד בתרגילי כושר ובריצות למרחקים ארוכים. עמאד גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1983, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. כושרו הגופני ותכונותיו עמדו לו במסלול הטירונות הקשה, וכן בקורס מ"כים ובקורס צניחה. מפקדיו, שעמדו על תכונותיו, העניקו לו את דרגת הסמל לפני המועד. עמאד היה מועמד טבעי להישלח לקורס קצינים, אלא שלא זכה לכך. ביום 7.3.1985, יום לפני שאמור היה לצאת לחופשה, נפל סמל עמאד בקרב בלבנון, והוא החייל העשירי והצנחן הראשון שנפלו מקרב חיילי כפר ג'וליס. עמאד הובא לקבורה בבית-העלמין בג'וליס. הוא השאיר אחריו אשה, הורים וששה אחים ואחיות. במכתב התנחומים למשפחה, כתב עליו מפקדו: אישיותו של עמאד בחיי היום-יום, באימונים הקשים ובחיי החברה כמו בפעילות המבצעית היו לדוגמה ולמופת לחבריו. נפילתו הכתה את כולנו בהלם עמוק. נזכור אותו לעד כסמל לחייל אמיץ ונבון, כמי שמייצג בנאמנות את משפחתו הגאה ועדתו המפוארת, שרשמה לה פרקים אמיצים במורשת הקרב של צה"ל"
