נבואני, סעיד
בן סמירה ופרחאן. נולד ביום 20.12.1970 בכפר ג'וליס. הוא נולד ביום זורח ונאה ונקרא סעיד, שפירושו 'מאושר', שם שתאם כל כך את דמותו. הוא היה ילד ביישן, יפה תואר, פניו רחבות, עיניו ירוקות ושערו מסולסל. ילד מאושר היה, בן למשפחה טובה ומאושרת. מעמדו כבן בכור במשפחה העניק לו הטבות וזכויות רבות. אנשי הכפר, והצעירים במיוחד, חיבבו אותו והוא רכש את לב כולם. הביישנות והמבוכה כיסו את פניו, אך מאחורי תכונות אלו, הסתתר סעיד השאפתן, שכולו מלא חיים. ובאמת אוהב חיים היה. קומתו הזקופה, גופו הספורטיבי ולבושו היפה השלימו את תכונותיו ואת פנימיותו היפה. סעיד החל את לימודיו היסודיים בבית-הספר בכפרו ולאחר-מכן השלים את לימודיו בבית-הספר המקיף בכפר ירכא. הוא השתייך לתנועת 'הנוער העובד'. בשעותיו הפנויות עסק בספורט, בעיקר בשחיה, ובאימונים פיסיים קשים בקרב מגע וקארטה. חלומו הגדול היה לרכוש אופנוע ועל אף דאגתם הרבה, לא מנעו הוריו ממנו להגשים חלום זה. קנו לו אופנוע גדול ויקר, ובזה גרמו לו אושר רב. הוא שמר על כבוד ההורים, והשתדל לא להדאיגם. בשלהי יולי 1989 גויס סעיד לצה"ל ושובץ לחיל המשטרה הצבאית. הוא היה גאה, כי ראה בגיוסו חובה החלה על כל אזרח בארץ מולדתו. בתקופת הטירונות, תחילת שירותו, נראה סעיד עייף ומותש בהיותו מורגל בחיי תפנוקים, אך היה שלם עם עצמו, ובעיקר גאה היה על הליכתו בדרך שבחר בה אביו בהיותו בשירות הצבאי. הוא נכנס למעגל חיים חדש במסגרת הצבאית, ופרידתו מהבית מדי שבוע הותירה הרבה עצב וכאב במשפחה. הוא ראה בתפקידו כשוטר תפקיד מחנך. ביום 22.9.1989 נפל בעת שירותו. סעיד היה מעורב בתאונת-דרכים קשה ומכאיבה ומצא בה את מותו. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכפר ג'וליס. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח – ראויה, ופא, ויסאם וסנא. בדברי תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "כמפקדו של סעיד, ובשם היחידה כולה, באתי להביע את הצער והכאב העמוק. סעיד היה חייל ואדם למופת. הוא בלט בעזרתו לכל אחד מחבריו, התנדב למשימות וגילה אחריות רבה. מותו הפתאומי הותיר את כולנו המומים וכואבים. חשתי בו את גאוותו הרבה שרחש לחיל, ומשאלתו היתה לייצג את החיל בכבוד ובנועם".