נאצר, עזרא (“עזיז”)

בן פרחה ורפאל. נולד בשנת 1920 באורפה שבתורכיה. כשהיה בן שנתיים עקרה המשפחה לחלב שבסוריה ושם למד עזרא בבית ספר אליאנס. בשנת 1934 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. בגלל קשיי הקליטה נשא עזרא יחד עם אביו בעול הפרנסה. ואז חל מפנה באישיותו של הנער: הצעיר השובב נהפך לאדם מבוגר ואחראי. בצד עבודתו היה גם פעיל בתנועת "הנוער העובד" ובארגון "הפועל", שבשורותיו התאמן בשחיה וברכיבה על אופניים. כמי שהתחנך ברוח הלאומיות ואהבת הארץ הצטרף בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט לשורות ה"הגנה" ופעל רבות בתחומי ההגנה וההעפלה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נענה לקריאת מוסדות הישוב, התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגת תפעול הנמלים 1039. הוא שירת במצרים ואחרי כן נשלח ליוון עם החיל שנועד לסייע בעצירתה של פלישת הגרמנים לארץ זו. באפריל 1941 נכנע החיל ורבים מחייליו נפלו בשבי, ועזרא ביניהם. כשנתיים עשה בשבי הגרמני ושם גילה אומץ לב ורוח התנדבות. ביום ח' באדר א' תש"ג (13.2.1943) התנדב להחליף את חברו בעבודה במכרות הפחם וכאשר מפקח העבודה הפולני גידף את היהודים התריס עזרא כנגדו. פרצה ביניהם תגרה והמפקח ירה בעזרא בגבו והרגו. אגב נפילתו הספיק לזרוק את פנסו ברוצח אך החטיא. הוא נקבר ללא טקס צבאי על יד גדר בית העלמין הפולני ביבוז'ינו ורק בהתערבות הצלב האדום נערכה תהלוכה צבאית לבית העלמין לכבד את זכרו. בסוף המלחמה הועבר למנוחות לבית העלמין הצבאי הבריטי בקראקוב שבפולין. הניח הורים, שלוש אחיות ושלושה אחים. נסיבות מותו רשומות בספרו של שלמה סלודש "בכבלי שבי". זכרו הונצח ב"ספר ההתנדבות," ב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי. אחיו, יעקב, תרם לבניית בית כנסת בשדה בוקר להנצחת זכרו. בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שתאריך נפילתו 12/02/1943, כ"א בשבט התש"ב. ציון מיקום קבר 2A9. יחידהcRoyalcEngineers. דרגהcsapper