נאמדר, משה (מוסא)

בן חנה וישעיהו, נולד בשנת 1914 בעדת היהודים האנוסים בעיר משהד באיראן. למד ב"כותאב" מוסלמי ובסתר נתחנך כיהודי. כציוני נלהב עזב את בית הוריו ורכושו והחליט לעלות ארצה כדי להיות יהודי בגלוי. משה נדד ברגל דרך איראן, עיראק, סוריה ולבנון ועבר בשנת 1936 את גבול הארץ. הוא נתפס, ואחרי שישה חודשי מאסר שוחרר וכפליט מטעמים דתיים הורשה להישאר בארץ. משה השתקע בשכונת שנקין בגבעתיים, פתח חנות-ירקות ונתחבב על הלקוחות בשל יושרו. נשא לאישה את שמחה ונולד לו בן. היה מסור למשפחתו ולמולדתו, עניו ואיש אמת. כחבר ה"הגנה", הג"א ומגן-דויד-אדום נטה שכם לכל חובות השעה ונשא בעול כל משימה קשה בלי ריטון. במלחמת-העצמאות שירת בגדוד חי"ם בחטיבת "קריתי". במהלך מבצע "דני" השתלטו כוחותינו גם על אזור מודיעין ועם כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה נתפסו משלטים באזור, אחד מהם משלט 219. הגיזרה היתה רגועה ובמשלט החזיק כוח חי"ם מחטיבת "קריתי". ביום 24.9.1948 תקפו את המשלט ערבים מקומיים בסיוע הלגיון, במפתיע ותוך הפרת ההפוגה. מגיני המשלט הופתעו ונאלצו לסגת נוכח עדיפות האויב, ורבים נפגעו בנסיגה הקשה. למחרת תקפו כוחותינו נגד וכבשו את המשלט. בקרב זה נפצע משה קשה בבטנו והועבר לבית-החולים בתל השומר. אחרי יומיים של ייסורים קשים מת ביום כ"ד באלול תש"ח (28.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.